עיני משה על רות ג:יד

1ותשכב מרגלותיו וכו'. הנה אומרו אל יודע לזר יחשב שאמר כן לנעריו יסתירו הדבר כי מהנראה אין זר אתם בעת ההיא ורז"ל אמרו שהתפלל אל ה' יעשה שאל יודע בארץ כי באה וכו' וע"ד הפשט יאמר כי היה ירא מתת לה מתת פן יאמרו הרואים כי אתנה הוא לה ומה גם בימים ההמה ובעת ההיא שארז"ל שהיו אתנני הקוצרים לזונות מהגרנות באופן תחשד בעיני כל רואיה אך בראותו כי היא קמה ללכת בטרם יכיר איש את רעהו שהוא אצלי בטרם יכיר איש את מי שהוא רעהו כלומר הרגיל אצלו אז אמר אין ספק כי בעת הזאת אל יודע כי בא האשה הגורן כי איש את רעהו הרגיל אצלו לא יכיר כעת ומה גם את זו הבלתי רגילה אצל שום אדם ובכן לא תבוש גם כי אתן לה מנה אחת שעורים כי לא יכירוה לחושדה שמוליכה אתנן ועל כן אז אמר הבי המטפחת וכו' ויתן לה שש שעורים. ובמדרש א"ר חוני' ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק כל אותו הלילה היה בועז שטוח על פניו ואו' רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שלא נגעתי בה כן יהי רצון מלפניך אל יודע כי באה האשה הגורן ואל יתחלל בה שם שמים ע"כ. נראה שהיה חושש בועז בל יתחלל באשה זו שם שמים כי יאמרו כי איש צדיק כמוהו עשה כדבר ההוא. ואחשוב על פי דרכם שאמרו שהוא בקש מאתו יתברך אל יודע כי באה האשה הגורן וכו' יתכן דרך אחרת כי אמר בועז הלא בהודע הדבר כי באה האשה אלי ותשכב אצלי יתכן שלא יחשדוני כי יאמרו כי צדיק אני וגם בא בימים ויודו ויאמרו כי לא פעלתי און אך יאמרו כי האשה ההיא לא לטובה כיוונה כי רדפה אחרי ותבא הגורן לשכב אצלי להיות עמי ותהיה לבוז על כן נא ה' עשה למענה. וז"א אל יודע כי באה האשה כי בשלה הצער הגדול עלי ולא לבד אבקש שלא יודע ששכבה אצלי כ"א גם שלא באה הגורן כי הלא לא יוסר ממנה לזות שפתים ועל דרך זה נשית לב אל ענותנות בועז כי לא בקש מאתו יתברך יודע אשר עמד בנסיון ולא קרב אליה מלבד שלא יבקש לו גדולות ראה והנה לא יעלה ארוכה כי אם על עצמו ולא על רות כי הלא יאמרו הן הוא כבש את יצרו אך היא לא עיכבה אך רדפה אחריו ותבא הגורן באישון לילה ותלך אליו על כן אמר לא אבקש כי אם למען כבוד' לעקור את הכל שאל יוודע אפילו שבאה הגורן:

2או בדרך אחרת מעין הקודם והוא בשום לב אל ייתור וי"ו שבמלת בטרם כתיב בטרום וקרינן בטרם ולבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל בענין לוט כי בפסוק בשכבה ובקומה ארז"ל שנקוד על וי"ו של ובקומה לומר כי בקומה ידע וראוי לשום לב למה לרמוז שבקומה ידע נקוד על וי"ו ולא על אות אחרת מהתיבה ההוא וגם נשית לב אל אומרו למעלה ותבא בלט ולא אמר ותבא בלאט כי ע"כ יש מי שדחק ופירש מל' ויעשו חרטומי מצרים בלטיהם אמנם הנה במעשה בנות לוט עם אביהן הנה הן כוונו לשם שמים אך אביהן גם שלא ידע בשכבה ולא חטא כי לא ידע הנה בקימה ידע ונהנ' לדעת וזה נרמז בוי"ו שבמלת ובקומה לרמוז כי בקרבו ידע כי הוי"ו רמז אל מה שבקרבו שגם הוא מה שבקרב שמו כי הוי"ו שבמלת לוט שהיא מה שתוך אותיות שמו תרמוז על מה שבתוך עצמותו שהוא הידיעה שבלבו וע"כ נקוד על וי"ו שבמלת בקומה לרמוז כי בקרבו ידע כי הוי"ו רמז אל מה שבקרבו שגם הוא מה שבקרב שמו וכן ידע במספר קטן עם התיבה עולה י"ג ומלת וא"ו עולה י"ג לרמוז כי מה שהוא כשיעור מלת אות וא"ו שהיא מלת ידע הי' בו בקומו ובזה נבא אל הענין והוא כי בבא רות לשכב מרגלות בועז באה בלי פחד שיורגש לזולתכי הוא כנגד ותשכב את אביה כי היא כיוונה לשם שמים ואביה גם הוא לא ידע בשכבה כי אז היה לבו בל עמו כאלו אין בשמו וי"ו וזהי ותבא בלט שהוא שם אביה בלא וי"ו כי היה אז לבו חסר והוא הנרמז בחסרון וא"ו שבשמו כמדובר אך בקומה מהמשכב חששה כן ירגישו בה והלא תכלם כי בקומה היה חסרון זכות לכן ותקם בטרם יכיר איש את רעהו באופן תצא מאצל בועז טרם יכירוה ושמא תאמר למה נכנסה בה אימה בקומה לקום בטרם יכיר וכו' לזה הוטלה וי"ו במלת בטרם לרמוז כי היתה יראה על וא"ו שבמלת ובקומה שרומזת שבקומה ידע באופן שהיה בדבר צד אשמה וע"כ חששה לא יהיה לה עזר משדי בקימה כי בקימה שלעומ' זו היה לוט בוי"ו כי במה שבקרבו חטא וע"כ נאמר בבואה ותבא בלט כי הוא שם אביה בלא וי"ו ובאה בסמך זה שהיה מה שבקרבו חסר מש"כ בקימ' שהיא מלא כמדובר אז ויאמר בועז אל יוודע כי באה האשה הגורן והוא כי יאמר בועז הנה זאת טועה באצטגנינות שלה כי הלא היא חוששת פן יחסדנה הרואה אותה פורשת מאתי שהתעללתי בה ולא כן הוא כי הלא לא כן אנכי אצל כל העם כי לא חשידנא בעינייהו אך מה שאני מצטער הוא בל ידעו כי באה בלילה האשה הגורן כי הלא מי יסיר מלבם כי בבואה מהבית עד הגורן בנשף בערב יום באישון לילה לא פגעו בה בני בליעל ויתעללו בה אך אלו היה בלב כל רואיה כי מאתמול גמרה לה לקיטתה ומפחד בדרך לא שבה אל ביתה ותלן שם אצל בועז בלילה ההוא לא תחשד כי גדול בועז בעיני העם וכמקרה רבי יהושע שפדה ריבה א' ובלילה השכיבה אצלו רחוק מתלמידיו ובבקר הלך וטבל וישאל להם כשהשכבתיה אצלי במה חשדתוני אמרו שמא יש בנו מי שאינו בדוק אצל רבי וכו' וכשטבלתי במה חשדתוני אמרו שמא רא' קרי מטורח הדרך וכו' כן על הדרך הזה גם שידעו בשכבה במרגלות בועז לא יחשבו רעה לו כי בדוק הוא אצל כל אדם אך הפחד הוא פן יודע כי באה הגרן שלא יעלה על רוחם שנמלטת מחתחתים בדרך ע"כ התנכל ואמר לה הבי המטפחת וכו' וימד שש שעורים והוא כי אמר אם תבא העיר ואין בידה מאומה הלא כי יראה הרואה אותה פיו ימלא חשש וחשד כי יאמר אם מאתמול נשארה בגרן אצל בעז את נערותיו הלא אשר ליקטה אתמול היכן הוא כי לא באה אל ביתה בלילה שעבר אך אין זה כ"א שאשר ליקטה אתמול הביאה הביתה מהערב ואחרי כן בערב היא באה הגרן בבקר היא שבה אל הבית רקנית וא"כ איפה מה לה בלילה בגרן שאינו זמן לקיטה וביום בבית ומאומה אין בידה אין זה כ"א דרך נשים אשר לא טובת הנה לה ע"כ מה עשה אמר לה הביא המטפחת וימד שש שעורים שהן ששה סאין כמאמר המתרגם או פחות מהן לדעת רז"ל האומרים שלא נאמר שש אלא לרמוז לה ו' צדיקים שיצאו ממנה וכו' ויהיה הענין כי חש בועז פן יפגענה איש בדרך בבקר היא שבה ויחשבנה לזונה אם היתה חוזרת רקנית כמדובר ע"כ נתן לה השעורים כי עתה יאמרו הרואים כי אין זה רק שלהיות לקיטתה ביום ההיא הרבה כי הוא יותר מאיפה שעורים וע"כ לא היתה יכולה לשוב העירה כ"א לאט ויחשיך לה בדרך או יאמרו ששהתה בלקיטתה הרבה עד בא השמש על כן לנה אצל בועז ותקם ותבא העיר באשר לקטה וכל זה בהתעלם מהם כי באה האשה הגורן כ"א שיעלה על רוחם כי התעכבה שמה בלילה והנה עד ממהר על כל מה שכתבנו מאמרם ז"ל באומרם ויבא העיר לא הוה צריך למימר אלא ותבא העיר אלא מלמד שהיה הולך עמה שלא יפגעו בה אחד מהבחורים ע"כ הנה כי כל פחדו לא היה רק מחתחתים בדרך כ"א היה פחדו על עצמו שלא יאמרו כי בא ולן שכב עמה היה לו להתרחק ממנה ולא לכת עמה כי עתה יאמרו כי יתנו עדיהם ויצדקו כי הן הן עדיו כי מאין ולאין הלכו שניהם יחדיו ומי נתן נשיא ישראל הולך עם נערה מואביה בדרך וגם שש השעורים אשר על שכמה הלא יאמרו כי אתנה המה לה וא"כ איפה מה יעץ ללא חכמה ללכת אתה אך אין זה כי אם אשר כתבנו כי לא היה פחדו יחשדוהו כי נודע בשערים הוא אך כל אימתו לא היתה רק ללכתה בדרך וע"כ עמד ותקן הדבר כמדובר ובכלל הדבר הזה מצאנו ראינו טוב טעם אל אשר עשה בועז כי יראה בא לתת חרב ביד אויל שפתים לדבר תועה כי הלא כמו זר נחשב מי הכניסו בזה לתת לה שש שעורים ולהביאה לידי בזיון אולי יפגעו בה ויאמרו אין זה כ"א אתנן נתן לה ומה גם כי ככה היה מנהג אז כמ"ש ז"ל והזכרנו למעלה אך באשר כתבנו עלתה ארוכה ומרפא בכל הכתוב. או על הוי"ו יתירה אפשר זולת מ"ש ז"ל ואשר כתבנו למעלה יאמר כי קמה משם בנזר מלכות כי גם בועז גמר בלבו לנושאה ומה היה להוציא ממנה נזר מלכות ואמר שקמה משם בנזר כמספר בטרום שעולה כמספר נזר: