עיני משה על רות ג:יג

1ליני הלילה כו'. ראוי לשים לב כי אומרו ליני הלילה ואומר שכבי עד הבוקר יראה ענין אחד ולמה נאמר זה פעמים, ועוד אומרו והיה בבקר יראה מיותר כי היה די יאמר ליני הלילה ובבקר אם יגאלך כו'. וגם מלת יגאל מיותרת והי' יכול לקצר ולומר והיה בבקר אם לא יחפו' טוב לגאלך וגאלתיך וכו'. ועוד כי הלא תנחומין של הבל ניחמה כי נתביישה במשכב בועז ואיש אחר יקחנה. ועוד מה זו שבועה חי ה' שכבי עד הבקר כי מה צורך לישבע על כך. אמנם אין ספק כי מה שהאריך לה היה עד יראה אם יגאלנה טוב שהוא קודם לבועז והנה הוא הבטיחה ואמר כל אשר תאמרי אעשה לך שיורה כ"א תאמר לה רות יקחנה הוא ולא תכלם לפני איש אחר ישכבנה אחרי אשר נכלמה ותגל מרגלותיו לא ישוב פניה כאומרו כל אשר תאמרי אעשה לך ואיך יתקיים זה אם יחפוץ טוב לגאלה ע"כ הקדים לדבר על לבה ואמר ליני הלילה וכו' לומר הלא אמרתי לך כל אשר תאמרי אעשה לך שמשמעו שאקחך לאשה כי כה יהיה דברך ודאי ולא להכיר פנים חדשות אל תתייאשי כי הלא ליני הלילה בלבד והיה אשר אמרתי כל אשר תאמרי אעשה לך בבקר כי אתנכל ירפה טוב ממך ומגאולת השדה למען יניחך ואקחך לי והוא כי הנה ידע בועז בודאי כי קשה בעיני טוב לקחת את האשה אך היה חפץ לגאול את השד' אך לא את האשה ע"כ היה עם לב בועז לאמר לו ביום קנותך השדה כו' תקח גם את אשת המת להקים שם המת על נחלתו למען ע"י כן גם את השדה לא יגאל ואת זה וזה יעשה בועז כאשר היה וזה מאמרו מעתה אליה לומר ליני הלילה בלבד והיה בבוקר מה שאמרתי כל אשר תאמרי אעשה לך כי בבוקר יהיה ודאי שאקחך והוא כ"א יגאלך טוב אותך אז יגאל השדה ואם לאו לא אניחהו שיגאל אותו וגאלתיך אנכי בודאי ולא הוא כי גם את הכל תעזוב בידי וז"א יגאל סתם כי חוזר אל השדה כי סתם גאולה הוא עליו אך באשה הוא דרך השאלה ואינו אומרו עליה סתם כ"א מפורש כאומר יגאלך וגאלתיך ומעתה גלה דעתו שיתנכל נגד הגואל לאמר לו ביום קנותך וכו' לשירפה ידו גם מהשדה ויגאלנו בועז להקים שם המת על נחלתו וז"א דעי כ"א יגאלך טוב יגאל מה שנקרא גאולה סתם שהוא השדה אם לא יחפוץ לגאלך כ"א לגאול השדה בלבד אז וגאלתיך אנכי בודאי והלא לא יבצר ממך מזמה לחשוב עלי כי רע עלי המעשה אשר עשית לשכב מרגלותי ותואנ' אבקש לשיקחך טוב ואם אפי' שאם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי אולי לא מלבי כי רע עלי המעשה אשר עשית לא כן הוא כי הנה גם שאמרתי ליני הלילה שהוא ללין במקום ההוא קרוב לו אך הנני שב ואומר חי ה' שכבי מרגלות' עד הבוקר למען תדעי כי לא געלה נפשי בך על זה כי אם כן היה הייתי מצוך תפרושי מעת' מאצלי וכן עשתה ותשכבי מרגלותיו עד הבוקר:

2או כיוון באומרו חי ה' וכו' כעובדא דר' פלוני שהשכיב את הריבה במרגלותיו ואמר לתלמידיו במה חשדתוני ואמרו שמא יש בינינו מי שאינו בדוק אצלך כך עשה בועז השבועה תשכב שם עד הבוקר כי אין זולתו בדוק אצלו וכן עשתה ותשכב וכו' ועשתה בחכמה כי אמרה בלבה אולי בקירוב מרגלותיו בי בעצם אסבב הרהורין על משכבו ויקרהו מקרה לילה על כן מה עשתה נשמטה קצת ולא היה סמוכה אל מרגלותיו בעצם כאשר היתה בראשונה וזהו כי למעלה נזכרו מרגלותיו זה פעמים מלא באומרו ותגל מרגלותיו שוכבת מרגלותיו ופה כתיב מרגלתו חסר יו"ד. והנה באומרו אם יגאלך טוב יגאל וכו' כי הלא כמו זר נחשב לשון גאולה באשה כי אם בשדה כד"א גאולה תתנו לארץ אך במה שכתבנו למעלה כי מעין ייבום היה הדבר והוא כמאמר הסבא בספר הזוהר כי ענין הייבום היא כי האח המת משאיר רוח מרוחו בבטן אלמנתו ואמר כי ההוא רוח מקשקש במעהא ואין לה מנוחה עד תתייבם כמפו' שם נמצאת זאת האשה כמשועבדת אל צרת הקשקוש ואל זיקת היבם ועל כן בהתייבמ' פדיון וגאול' תחשב לה וז"א אם יגאלך טוב הנוגע אליך יגאל השד' כמדו':