עיני משה על רות ג:ד

1ויהי בשכבו כו'. הנה מלת ויהי משוללת ענין כי מה יהיה בשכבו שאם הוא אומר וידעת מה הויה מחודשת יש אצל השכיבה כי מה שהיא תדע המקום אינו דבר מתהוה ומהראוי יאמר וידעת את המקום אשר ישכב וכו' וגם אומרה ובאת וגלית וכו'. למה אמר לשון ביאה ולא אמר והלכת וגלית וכו' שהוא הלשון הצודק יותר. ועוד אומרו מרגלותיו ולא אמר וגלית אותו ולא המרגלות בלבד. ועוד והוא יגיד לך וכו' שיורה שלא בכוונה שיבא עליה כדרך כל הארץ כיוונה רק לשיגיד לה את אשר תעשה וא"כ איפה למה צותה עליה לעשות את המעשה ההוא כי הלא תכלם חנם. ועוד אומרת ושכבתי ביו"ד יתירה כי ושכבתי כתיב ועוד אומר' תעשון בנון יתירה.

2אמנם הנה כתבנו בסמוך כי קבלה היתה בידם שהיתה פרידה טובה עתידה לבא ממואב ליבנות ממנה מלכות בית דוד גם כתבנו כי האשה הזאת דרך ייבום היה ענינה כי רוח מחלון בקרבה וע"י הגואל אשר יקחנה אשר תלד יקום על שם מחלון המת כנלמד מחכמי האמת ובזה מתוך כשרון מעשיה היו גם בועז גם נעמי נותני' אל לבם אולי זאת האשה אשר הוכיח ה' לבא ממואב אך נעמי היה הדבר יותר חזק בלבה כי היא זאת והיתה חוששת אולי לא כן הדבר בעצם בלב בועז וע"כ אמרה אחכמה לשלחה אחרי אכלו ואחרי שתה לשכב אצלו להיות עמו למען בועז יתן אל לבו כי זאת ולא אחרת העתידה לבא ממואב כי יראה מעשה ויזכור מעשה בת לוט אשר היה כתבניתו ויסכים ויאמר אין זה כ"א רחילא בתר רחילא אזלא וכעובדי אמא כך עובדי ברתא ומה גם לאשר כתבנו למעל' כי רות היא עצמה בת לוט הבכירה והביאה הוא יתברך לעולם לבא לקחת לה שכר מחשבה טובה אשר כיוונה בשכב את אביה והן זאת היתה עם לב נעמי כי על ידי ראות בועז המעשה הזה יתחזק בלבו הדבר ולא ישקוט האיש עד אם כלה הדבר.

3ונבא אל הענין והוא כי אמרה לה ויהי בשכבו כו' שהוא למען בועז לבבו יבין כי זאת האשה אשר הוכיח ה' שממנה יצא מושל בישראל כי ע"כ תעשה כמעשה הראשון לגלות מרגלות שב גם ישיש לידבק בזרע קדוש ורב ורם ורמזה לה בלשונה כי היא עצמה בת לוט ושבה לאיתנה כי כאשר נאמר אז ותבא הבכירה ותשכב את אביה כן עתה ובאת וגלית וכו' והוא אומרו באת ולא אמר והלכת לומר כאשר אז ותבא ותשכב כן ובאת עתה פעם שנית וגלית מרגלותיו ושכבת שעי"כ יתן אל לבו ואם יהיה שלא יבא עליך מיד לא יבצר שהוא יגיד לך את אשר תעשין והוא כי חששה נעמי ענין היות גואל קרוב וראוי להקדים לו תחלה אם יחפוץ וז"א ושכבתי ביו"ד והיא כאלו נעמי שוכבת ואומרת והוא יגיד לך את אשר תעשין בנו"ן יתירה שהוא לשון רבים לומר שאינו ודאי שיבא אליך מיד ואל תחושי כי אינו שיהיה מסתפק אם את האשה העתידה לבא ממואב רק על דבר רוח מחלון שבקרבך וזהו ושכבתי ביו"ד כי מחלון שהוא חלק ממני עמך וצריך להקדים לגואל קרוב תחלה להקים שם המת על נחלתו וז"א את אשר תעשין לשון רבים לומר כי את אחת שהן שתים אתו רוח מחלון וע"כ צריך שהוא יגיד לך שהוא שתמתיני עד יראה אם יגאלך טוב כו' ושעור הכתוב מה שאני אומרת והוא יגיד כו' הוא על היותך כלולה מרוח מחלון כי ושכבתי שרוח בני בקרבך וצריך דרך ייבום וז"א תעשין את ורוח שמקשקש בך וע"כ צריך לימלך בגואל קרוב כמדובר לסלק ע"י הרוח ההיא אם יחפוץ כי הוא קודם:

4עוד הזהירתה בשני דברים א' שלא תסתיר עצמה מהביט אל המקום אשר יבחר לישן שם עד אחר שוכבו פן בבואה לבקש את משכבו איפה הוא תטעה ממנו לזולתו ותלך לה אל מקום אחד מהנערים ויאחז בה או יחשדנה ע"כ צותה לה ואמרה ויהי בשכבו כלומר ויהי והמצאי את בשכבו ולא רחוק שלא תוכלי לראות המקום אשר ישכב שם ותצטרך אחר שכבו לבקש איה מקום כבודו פן תפגע תחלה באחד הבחורים וכדאי בזיון רק ויהי בשכבו ועי"כ וידעת את המקום אשר ישכב שם מאז וז"א וידעת את המקום אשר ישכב שם שמורה תהיה הידיעה טרם ישכב. עוד שנית לימדתה דרך ארץ בל תגלה צדו לשכב אצלו להיות עמו אצל חיקו כי הלא תורה אם ככה היתה עושה כי ראויה היתה אליו בשווי א' וכן לא יעשה כי הוא איש גדול ומי כמוהו בישראל והיא נכריה גיור' ע"כ אמרה לה וגלית מרגלותיו ושכבת אצל המרגלות כעניה סוערה אצל כפות רגליו כאומר' אליו יקרב את אמתו ואם יחפוץ לגאלך יקרבך אליו כי טוב אמור לה עלה הנה. ועוד טעם שני רמזה לה ג"כ באומרה והוא יגיד לך אשר תעשין לומר לא נכון ואמת הדבר אצלי כי יבא עליך כדרך כל הארץ כ"א שלא יבצר ממנו ידריכך בדרך טוב ואפשר בא' משני פנים או יגש אליך הליל' או יאמר עליך אם יש גואל קרוב יגאלך ולא ישקוט עד יבקש לך מנוח אשר ייטב לך. אמנם אלו היה ברור אצלו לא ישב פניך כעת לא יקרך בושה אם תבואי לשכב בחיקו אך אם יחזיק בדרך השני כדאי בזיון ע"כ אל תשיתי עצמך כ"א במרגלותיו והטעם הוא כי אינו ברור אצלי כ"א שהוא יגיד לך את אשר תעשין ותבוש בשומך עצמך אל הכנה גדולה לבא אליך. או בדרך אחרת שאמרה ע"י זה הוא ידריכך ויגד לך את אשר תעשין אך אם תלך לשכב בצדו אולי יגעל ביך כי יתנך לפרוצה בעצם ורדופה למשכב דודים ע"כ טוב בתי הדרך הזה. גם אפשר רמזה לה עוד שני דברים א' בל תפשיט עצמה ערומה מפני הצניעות בל תראה כחפצה ורדופה לקרב הנאתה וזה ובאת וגלית ושכבת כי כבואך כן תגלי בכל בגדותיך. שנית תגל ותשכב בצד מרגלותיו אך לא תשוב לכסות אשר תגלי למען יהיה דרך צניעות לומר בלשון נקיה ופרשת כנפיך לומר אליו יפרוש כנפי בגדו על שניהם וז"א וגלית ושכבת לומר ולא תוסיפי על זה ובזה אפשר כי אשר אמרה רות ופרשת וכו' לא מלבה היו הדברים ההם כי אם דברי נעמי ונרמזו פה: