עיני משה על רות ד:ז

1וזאת וכו' הנה מאומרו וזאת לפנים בישראל נראה כי מנהג בעלמא היה ומאומרו אח"כ וזאת התעודה בישראל נראה שהוא דין ולא מנהג. ואפשר לומר כי אמר וזאת היה מנהג לפנים בישראל ואח"כ וזאת התעודה בישראל כי נעשתה תעודה ודין בישראל והוא כענין כל מה שנהגו הסוחרים לקנות בהם שנעשה דין ליגמר הקנין בו. או יאמר וימשכו בו הכתובים הבאים והוא כמ"ש ז"ל כי הגואל עם הארץ היה ובזה יאמר הנה וזאת לפנים בישראל כי דווקא על הגאולה שהיא המכירה ועל התמורה שהיא החליפין לקיים כל דבר מאלו שלף איש נעלו וכו' וזה דווקא שהוא על גאולה ותמורה היא התעודה בישראל ולא על דבר אחר אבל הגואל ההוא שעם הארץ היה טעה וחשב שגם את אשת המת יקנה בועז לאשה בקנין וע"כ ויאמר הגואל לבעז קנה לך כלומר קנה מה שהוא לך לעצמך בנעל אך בעז כי ידע כי אין אשה נקנית בחליפין שלף נעלו ויאמר לזקנים עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך כלומר בקנין חליפין זה אך איני אומר כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת רות כ"א וגם את רות כלזמר וגם את רות ולא ע"י קנין כ"א שע"י קניית הנחלה נעשית לי מעין זקוקה להקים שם המת על נחלתו:

2עוד יתכן כי המחלוקת של רב ולוי אי קונין בכליו של קונה או בכליו של מקנה היה ג"כ בין סברת הגואל לבעז ובזה יהיה ענין הכתובים וזאת לפנים בישראל קודם מעשה זה כי על הגאולה כו' לא היו מדקדקים ומחלקים בין כליו של קונה לכליו של מקנה כ"א בכל גוונא שלף איש נעלו ונתן לרעהו בין יהיה הקונה הנותן או המקנה והוא שהיו נוהגין כשניהם כי כשהיה בכליו של קונה היה קונה מטעמא דקני לרב וכשהיה בכליו של מקנה היה מטעמא דקני ללוי אך לא נשאר הדין כך כ"א וזאת התעודה בישראל ומה היא התעודה הזאת הלא הוא כי הנה ויאמר הגאול לבעז קנה לך שנתן כלי לבעז ואמר לו קנה לך שהוא בכליו של מקנה ולא רצה בעז כ"א וישלוף הוא נעלו שהוא הקונה לקבוע הלכה בכליו של קונה וזהו פירוש אומרו וזאת התעודה בישראל שהוא זאת שהורה בועז והוא מעין הוזאת האמור למעלה וזאת לפנים שהוא זאת שעתיד לומר שלף איש נעלו: