אשכול הכופר על רות א:א

1ויהי בימי שפוט השופטים ויהי וכו'. הכתוב הודיע לנו שהיה זה הענין בימי שפוט השופטים וכן יודיע לנו שבעבור היות זה זמן השופטים אשר שפטו את ישראל ולא שפטו את עצמם וילכו במועצות רעות כמו גדעון ושמשון באה להם הצרה הזאת כמוזכר במדרש רות ויהי בימי שפוט השופטים אוי לדור ששפטו את שופטיהם ומי היו רב אמר דבורה וברק ר' יהוד' בן לוי אמר שמגר ואהוד היו ר' נחמיה אמר דבורה ויעל וברק היו שפוט א' השופטים שנים הרי ג' וכו' מהו כי זנתה אמם הובישה הרתם א"ל אימתי דברי תורה מתבזין בפני עמי הארץ בשעה שבעליהם מבזים אותם אתא ר' עקיבא בר אביי בשם ר' אחא ועבדא לשמיעה אימתי ד"ת נעשין כזיבות בפני עמי הארץ כו' ר' יוחנן מייתי לה מהכא חכמת המסכן בזויה וכי חכמתו של ר' עקיבא כשהיה מסכן בזויה היתה אלא מהו מסכן בזוי בדבריו כגון שיושב ודורש לא תטה משפט והוא מטה לא תקח שחד והוא לוקח כל אלמנה ויתום לא תענון והוא מענה ותנינא שמשון הלך אחרי עיניו דכתיב אותה קח לי כי ישרה היא בעיני ושפט את ישראל. גדעון הלך אחר ע"ז דכתיב ויעש אותו גדעון לאפוד ושפט את ישראל אוי לדור שמעול במשפט ע"כ. הרי לך מפורש איך השופטים היו מעותים משפט ואת כל הישרה יעקשו עד שלסבת זה הנשפטים היו רשעים כמו הם כמאמר הנביא ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאושריו מבולעים ולפי שבאותו זמן אין מלך בישראל איש כל הישר בעיניו יעשה בסבת השופטים והי' צריך מלך לתקן המעוות כאומרם אשימה עלי מלך והיא אחת מהמצות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ כמאמרם ז"ל בענין שיהיו העם על פיו ויהיה מוראו על פניהם כאומרו ירא אה ה' בני ומלך עד שאמרו הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו ולפי שעכשיו בזמן השופטים ראה השם את הארץ והנה נשחתה לפי שאין מלך ואין שר איש לבצעו מקצהו. רצה השם לתת מלך לישראל יושב על כסאו שישפוט תבל בצדק מישור שבט מלכותו הוא דוד מלך ישראל לכ"א בכאן ויהי בימי שפוט השופטים וילך איש מבית לחם יהודה אל שדה מואב להביא רות המואביה אשר ממנה הושתלה מלכות בית דוד וזה ענין המגלה:

2ואמר ויהי רעב בארץ להורות כי בסבת השופטים שהיו רעים בא רעב לעולם לפי שאין רעב בלי עון ואין פורעניות אלא בשביל ישראל כאומרו ויבז עשו את הבכורה ויהי רעב בארץ להורות שבסבת מה שעשה יעקב בלקיחת הבכורה מעשו בהיותו אנוס ועיף ויגע והולך למות היה רעב בארץ וכן כל מיני עשר רעות שמנו חז"ל בפסוק זה הי' בסיבת עון ולכ"א ויהי בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ ולכן אז"ל כל מקום שנאמר ויהי לשון צער הוא והוא כמו נהי נהיה כי צער גדול היא שיהיו השופטי' רעים וחטאים עד שבסבת רעתם מביאין צער אחר לעולם וזהו ויהי רעב בארץ. ואמר וילך איש מבית לחם יהודה להורות על צער אחר כי ראוי היה שאחר שהשופטים הראשונים היו רעים כמו שמשון וגדעון. שאלימלך שהיה ממשפחת רם מזרע המלוכה מן הפרתמים שיעצור בעמו ולא יתפרש מהם בשעת הרעב ויתקן אשר עותו הראשונים ואמר שלא די שלא תקן המעוות אלא שעשה יותר רע מן הראשונים והוסיף צער בעולם ויצא מארץ קדושה ללכת אל ארץ טמאה לשדי מואב ושבר לבות ישראל שהיו נשענים עליו שיסייעם בימי הרעב וזהו וילך איש מבית לחם יהודה לרמוז שאלו הי' הדיוט וקל בין הקלים לא היה תימא אבל אמר שהי' איש מיוחד פרנס הדור מזרע המלוכה ראוי להיות איש קיים בעצמו ולא עשה כן אבל נטה אחר ההבל כאיש שוגה והדיוט ועוד אלו הלך מארץ אחרת שלא הי' ארץ קדושה כמו לחם יהודה וכן שהלך אל ארץ אחרת טובה הימנה לא הי' כ"כ רע אבל אמר שחלק לו מבית לחם יהודה שהיא ארץ קדושה אל שדה מואב שהוא ארץ טמאה כמו שדה אדום העמלקי ולא נכנס ליישוב זה רע גדול.

3ואמר הוא ואשתו ושני בניו לומר שכולם הסכימו בעצה זו ואעפ"י שהיתה נעמי אשת חיל בזה לא לקחה עצה לנפשה כמו שאמרה און בן פלת אשתו הצילתו ואולי אם היתה מוחה ביד בעלה היה שומע לה והיה מציל כל אלו הנפשות ולא עשתה כן אלא היתה בעצה ובהסכמה תחלה ולכ"א הוא ואשתו ושני בניו ואין מוחה ולכן אמרה היא כשחזרה לארצה אל תקראנה לי נעמי לא ביופי ולא במעשים קראן לי מרה כי המר שדי לי כלומר בי בשבילי באה כל הצרה הזאת וזהו המר שדי בשבילי לכל ביתי מאד:

4וכן רמז וילך איש מבית לחם יהודה להורות על דעתו שהי' חסר לחם וברח מן הארץ מחמת הרעב והוא הי' מבית לחם יהודה ארץ אשר שבעה לחם ולא יחסר כל בה והוא לא בטח בעצמו לעמוד בארץ קדושה כזאת ארץ שמנה וטובה הנקראת בית לחם יהודה ומשם יצא לחם ומזון לכל העולם והלך לשדה מואב עד שלזאת הסבה חזר לומר אח"כ פעם אחרת מבית לחם יהודה. וכן רמז וילך איש להורות ג"כ על רעתו שלא עשה זה על צד הקרי וההזדמן אלא אחר עצה והסכמה והוא כמו וילך מנוח אחר עצת אשתו וכן וילך איש מבית לוי אחר עצת בתו וכן בכאן ראה הרעב ולקח עצה לנפשו וחשב לברוח הוא ואשתו ובניו ואחר העצה לא שב ממחשבתו הרעה אלא שעשה הדבר בפועל ויבאו שדה מואב ויהיו שם. ואלו זאת העצה היתה טובה לגופו או לנפשו לא היו כ"כ רע אבל אמר שהיה עצה נבערה שהיה חפשי ומלך ממשפחת המלכים ורצה לעשות עצמו עבד וגר כאורח נטה ללון ולכ"א לגור בשדה מואב ולא אמר לשבת אלא לגור כלומר שהלך איש מיוחד פרנס הצבור מבית לחם יהודה ממשפחת המלכים להיות עבד וגר בשדה מואב וזהו וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדה מואב וזה רע גדול מכל רעות השופטים הראשונים ולכ"א בכאן ג"פ ויהי בימי ויהי רעב וילך איש שהיא כמו ווי ווי ווי להורות שזה היה רע גדול מכולם ממה שעשה שמשון וגדעון אחר דבתלתא זימני הויא חזקה:

5ומכל מה שדרשתי ואמרתי אותו לגנאי אני רוצה לדרוש אותו לשבח שכל זה היה העצה יעוצה מהשם י"ת להשלים דברו אשר דבר בימים הראשונים ולכ"א בכאן וילך איש מבית לחם יהודה וכתיב בעמרם וילך איש מבית לוי מה להלן נולד משה רבינו ע"ה שהביא האור לישראל דכתיב ותרא אותו כי טוב הוא וכתיב וירא אלהים את האור כי טוב אף במלך המשיח כתיב אור זרוע לצדיק הוא צמח צדיק הנקרא אור וכתיב קומי אורי כי בא אורך וכמו שמשה ע"ה נולד להושיע לישראל כן עתיד מלך המשיח להושיע את ישראל משעבוד מלכיות ולכן אמר בכאן. וילך איש מבית לחם יהודה ומכח זאת ההליכה נולד משיח בן דוד כמ"ש בעמרם וילך איש מבית לוי ומשם נולד משה רבינו ע"ה משיח אלהי ישראל: