אשכול הכופר על רות א:ב

1ואמר ושם האיש אלימלך להורות ג"כ על מה שאמרנו שהי' איש גדול המעלה ממשפחת המלוכה ולפי שיש אנשים ששמותם נאים ומעשיהם נאים ויש אחרים רעים ושמותם רעים וכמו שהוזכר בילמדינו בשמות המרגלים לכ"א שהוא הי' איש גדול מיהודה וכן שמו היה נאה שהיא אלימלך ועכ"ז היו מעשיו רעים וכן שם אשתו נעמי נאה בשמה ונאה במעשיה ועכ"ז הסכימה עם בעלה. והזכיר ג"כ שם שני בניו להורות שהיו מהגדולים אשר בארץ וזהו שתרגם יב"ע מחלון וכליון רבנין ואתי חקל מואב והוו תמן רופילין ר"ל אנשים גדולים כמו מלכא ורופילא שהוא כמו מלך ומשנהו עד שלסבת זה נקראו רופילין לפי שהי' מחלון משנה למלך ונשא רות המואביה בת עגלון מלך מואב וזהו ויבואו שדה מואב ויהיו שם אנשים גדולים עד שלסבת גאותם נשאו נשים נכריות ומתו בקיצר שנים ואולי שע"ז נקראו מחלון וכליון להורות שכמעט מצד מעשיהם נמחו ואבדו מן העולם ונעשה בהם כליון חרוץ לולי שבזכות רות הצדקת אשתו נמחלו עונותיו של מחלון ונשאר לו שם בארץ מצד עובד וכן מצאתי במדרש רות מחלון שנמחה מן העולם כליון שכלה מן העולם ומן החיים. אפרתים א"ר פנחס כל אותה עטרה שעיטר יעקב אבינו את אפרים בשעת פטירתו א"ל ראשי השבטים וראש הישיבה וכל מעלה ומשובח בבנים יהיה נקרא על שמך שנאמר בן תחו בן צוף אפרתי ודוד בן איש אפרתי וכאן אפרתים. ויבאו שדה מואב בתחלה באו להם לעיירות ומצאום מרוחקים מן המים ואח"כ באו לכרכים ומצאום פרוצים בעריות אחר כך חזרו ובאו להם לעיירות ע"כ ואולי יאמר ויהיו שם על כלם וזה לרמוז על רעתם כי אחר שיצאו מארץ קדושה מצד הרעב לא היה ראוי להם להתעכב שם ימים רבים אלא לשוב מיד לארצם ולאלהיהם והם לא עשו כן אלא ויהיו שם ימים רבים עד שקרה להם מה שקרה שמת אלימלך ושני בניו בעון שיצאו חוץ לארץ ונתעכבו שם.

2ובמדרש רות אמרו שמיד ביציאתם נידונו למיתה הוא ובניו וז"ש ויהי בימי שפוט השופטים כשהקב"ה בא לשפוט גדולי הדור הם נידונים תחלה ואח"כ דן את העולם דכתיב ויהי רעב בארץ ר' יוסי בר יהודה אומר מהכא לעשות משפט עבדו ומשפט עמו. וילך איש ר' יהודה ורבנן דאמרי בזמן שהדין בא לעיר יסלק אדם עצמו שכיון שניתן רשות למשחית כו' ולכן ברח ולא הועיל לו מ"ט רבנן דקיסרי אמרי גדול היה וניכר למעלה וכל מי שיודעים בו מלמעלה הוא נתפס תחלה ר' יהושיע אומר מה כתיב בשונמית בתוך עמי אנכי יושבת מכאן שצריך אדם להכניס ראשו בתוך רבים ולא יהא נרשם לבדו מה כתיב בתחלה וילך איש סתם בתחלה רצה להחבא ולהסתיר עצמו שלא יכירו בו מי הזכירו מדת הדין הזכירו ואמר ושם האיש אלימלך אדם ניכר ונרשם איני ראוי להחבא ולהסתר ולא זה הוא אלימלך פרנס העולם לא זה הוא שהי' סותם עיניו מעניני העם. ר' פרחיה אומר באותו שעה היה הב"ה דן את העולם וב"ד של מעלה עומדין והי' הקב"ה מסתירו ואמר וילך איש סתם עמדה מדת הדין והזכירו ושם האיש אלימלך בפזר גדול מיד נגזר הדין עליו ועל בניו מה כתיב וימת אלימלך וגומר ר' יהודה אומר אלימלך מנא הוה ידע אלא כיון שראה שהדור מבזין לגדוליהם אמר אלך מכאן ולא אהי' נתפס בתוכם. אלימלך גדול הדור הי' והי' יכולת בידו למחות בהם והלך מהם וברח ולפיכך נזכר שמו ונענש ע"כ הרי פי' בכאן טעם ההליכה וטעם העונש ולמה לא נזכר שמו בתחלה ונזכר בסוף וכן פירשו כי לפי שלא מיחה בידם נענש מכח מדה"ד שהזכירו לפי שהדיינים היו מעוותים משפט וכמ"ש ר' יודן במדרש רות. כל דיין שאין מחמיץ הדין אין מחמיצין דינו מלמעלה ומסתלק מן העול' קידם זמנו הה"ד ויש נספה בלא משפט יש מי שדן הדין לאמיתו ונתפס עליו ויש אי שאינו דן הדין לאמתו ואינו נתפס עליו כגון דיין שמדקדק בדקדוקי הדין כדי לזכות הרשע דתניא ב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה אלא כדי לעשות סייג לתורה או מפני שהזמן גורם והדיין מסלק עצמו מלהענישו ומבקש לו זכות מן הדין והוא דין אמת וכשהקב"ה דן את העולם אותו הדיין נתפס ומסתלק עליו מן העולם קודם זמנו ואי לאו עליו הכתוב אומר לא נין לו ולא נכד בעמו כשעצמו אינו נתפס נתפס בהאי ויש מי שאינו דן דין אמת לאמיתו ומקבל עליו שכר כגון ר' אבא שראה לאדם א' מחבק אשת איש ומנשקה אפיק לון לקונפין וקטיל לון לאו דבני הריגה נינהו אלא כדי לעשות סייג לתורה דלא יימא דיינא אפיק לון בדין תורה וסגי ליה אלא דיינא דלא עביד סייג לתורה אין לו סייג בעוה"ז ובעה"ב. סייג לא נין לו ולא נכד בעמו ועצור ועזוב בעוה"ז בעוה"ב מעבורין ממנו אותם מעשים שהם לאדם בעולם הבא כי הא דאר' נורי עשו סייג לתורה בגין דתורכון חיים בעה"ז ובעה"ב.

3וילך איש בכל מקום איש צדיק הדור וכן איש יודע ציד גדול ברשעו. ואלימלך גדול הדור היה וכיון שראה הרעב ברח ונענש א"כ אברהם ויצחק שברחו מפני הרעב מפני מה לא נענשו אלא לפי שאלימלך ברח ממקום תורה וזהו מבית לחם יהודה ממקום סנהדרי גדולה דנביעו דאורייתא תמן דכתיב מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער ואברהם ויצחק ברחו ממקום רשעים לגדל שמם בעולם ע"כ וזה כעין מה שכתבתי למעלה שהיה בבית לחם ועשה עצמו חסר לחם:

4וכן מ"ש למעלה על מ"ש הוא ואשתו ושני בניו לפי שכולם הסכימו בעצה ואולי אם הוא היתה מוחה הצילה כל אלו הנפשות וכן מה שכתבתי למעלה בהקדמה שבא דוד מבת עגלון מ"מ כדי להיות אכזרי על אומות העולם ולקרקר כל בני שת מצד אמו. ומצד אביו יהודה לרחם על ישראל. האמת בעל הסברא הייתי ומלבי הוצאתי מלין ואח"כ מצאתי רמז לזה במדרש ושמחתי כעל כל הון וז"ש על איש נעמי לפי שאין איש מת אלא לאשתו וכן לומר שמת בחטאתיה לפי שכבר אמרו שהאשה מצווה על הצדקה יותר מהאיש לפי שהיא מצויה בבית וכמו שהוזכר בתעניות במעשה דחוני המעגל שבאו המים מצד אשתו ובכאן אעפ"י שאלימלך הי' צר עין היה לה להשלים מה שחסר הוא וכן אמרו שם ושם שני בניו מחלון וכליון ר' פדת ור' פרחיה אמרו מחלון שמחל לו הקב"ה לאחר זמן לפי שהי' מוחה בידו של אביו ומשתדל על המשפט כליון ע"ש שנכלה מן העולם ר' אחא אמר כשם שהיו הם כך היו נשיהם ערפה על שמה נידונית קשיא קדל דלא בעאת למיהוי לה חולקא בישראל כמד"א כי פני אלי עור"ף ולא פנים רבנן אמרי לפי שהחזירה עורף לחמותה. רות ע"ש תור שראוי לקרבן כך רות כשירה לבא בקהל שכבר נתקיימה הלכה עמוני ולא עמונית וכו' רות שיצא ממנה בן שהרוה לקב"ה בשירות ותשבחות רות אשת מחלון באת בקהל מחלון שמחל לו הקב"ה לבא בישראל ולהיות שמו נזכר. ערפה אשת כליון שכילה אותו הקב"ה לא באת בקהל ולא נזכר שמו בישראל ועל דא נעמי נשמה אלימלך נשמתא לנשמתא. מחלון רוח השכלי רות נפש השכלית כליון רוח הבהמית וע"ז אמר שלמה מי יודע רוח בני האדם כו' רוח האדם דא מחלון רוח הבהמה דא כליון שהוא מסטרא דשמאלא.

5ויקחו להם נשים מואביות ר' חמא אמר בת עגלון מ"מ היתה ומפני מה זכה עגלון לפי שכשבא אהוד ואמר לו דבר אלהים לי אליך מיד ויקם מעל הכסא אמר לו הקב"ה אתה קמת מכסאך בשביל כבודי חייך ממך יצא מי שיעמוד על כסאי דכתיב וישב שלמה על כסא ה' למלך וכתיב וישימו כסא לאם המלך זאת רות שזכתה לאריכות ימים לפי שהיתה צדקת וראתה שלמה יושב על כסא ה' וז"ש בועז ותהי משכורתך שלמה שלמה כתיב שראתה את שלמה בחייה ובמדרש הגלוי אמרו על פ' המה היוצרים זה בועז ורות ויושבו נטיעום זה המלך שלמה והזקנים וכו' וגדרה אלו הסנהדרין שיושבים לפניו על ע' קתדראות עשוים כגדר. עם המלך במלאכתו עד המלך במלכותו ומנין אתה למד שלא מתה רות עד שראתה בן בנה יושב ודן בדינן של זונות כתיב וישם כסא לאם שלמה זו בת שבע ותשב לימינו זו רות המואביה ע"כ ובמדרש הנעלם אר"י בן כסמא אם מגלה זו ליחס דוד באה לכתוב יחוסו מבועז כשנשא לרות או תולדות פרץ עד ישי ודוד אלא כלה אצטריך בשביל זאת הצדקת שבאת לחסות תחת כנפי השכינה ר' אלעזר ב"ר יוסי אמר להודיע על זרע דוד שהוא כסף צרוף דהא פרץ ועובד כסף צרוף וא"כ מפני מה באו מן האמהות בענין זה אלא כסף מזוקק מתוך סיגים בא וזרע דוד בא מצד זה ומצד זה כתיב ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצריך ביצה"ר וביצ"ט הכל צריך כאחד וזרע דוד הכי איצטריך ר' אושעיא אמר בא וראה מעץ הדעת טוב ורע זרע דוד כההוא גוונא עץ הדעת טוב ורע הי' טוב מצד האבות ורע מן האמהות א"ר חסדאי מצנועות שבהם היתה ונכנסה תחת כנפי השכינה ויצא ממנה דוד והכל צריך מלך מזרע דוד צריך להיות רחמן מצד האב וקשה מצד האם וזה וזה צריך כאחת ולפיכך זרע דוד נוקם ונוטר כנחש ורחמן לישראל ע"כ הרי לך מה שפירשתי למעלה בפ' יושוע לבני אביון מצד אביו וידכא עושק מצד אמו וברוך ה' אשר זיכני למצא מאמר זה מסכים עם מה שכתבתי.