אשכול הכופר על רות א:ו
אשכול הכופר על רות · Eshkol HaKofer on Ruth 1:6
Open in the reader →1ואמר ותקם היא וכלותיה ותשב משדי מואב כי שמעה וגו' להורות על מה שאמרנו שהיתה מצירה בהן על שנשארו בביתה ולכן ותקם היא וכלותיה לפי שהיתה יודעת שכשתכנס בטורח הדרך שיעזבוה ולכן לא אמרה להן דבר בעודן בבית אלא אחר שהיו בדרך אמרה להן לכנה שובנה אשה לבית אמה ואמר ותשב משדי מואב להורות כי שדי מואב עשה לה כל זה הרע ולכן לא היתה רוצה שילכו עמה נשים מואביות. ואולי ע"ז אמר ותשב משדי מואב ואח"כ כי שמעה בשדה מואב ובראשונה היה לו לומר כי פקד ה' את עמו ואח"כ שבא (כ"ל שצ"ל שובה) אבל אמר ותשב בראשונה להורות ששבה בתשובה ונתחרטה מדעתה לפי שידעה והכירה כי שדה מואב עשה לה כל זה הרע ואחר ששמעה בשדה מואב כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם וכולם בשלום והיא נשארה ערומה ושלולה באופן שבזה הכירה הרע הגדול שעשתה רצתה לחזור ולכן אמרו במדרש רות בזהר על פסוק זה בא וראה מי שמעלים עיניו מן הענים בשני בצורת הם יראו בנחמת העולם והוא לא יזכה לראות ע"כ וזהו כי פקד ה' את עמו לתת להם לחם והיא מתו לה בעלה ובניה ואולי ע"ז שהתה כ"כ שהיתה בושה ללכת ערומה ושלולה ובלי בניה וכמו שאמרה אני מלאה הלכתי וריקם השיבני ה' ולכן אמר ותקם היא לפי שנזדרזה ועמדה וקמה בה רוח אחרת ללכת אעפ"י שתתבייש ואולי היתה בושה להוליך כלותיה עמה לארץ ישראל בענין שלא יראו ערותה ולכן היתה רוצה שישארו בארצם ולא ילכו עמה ולכן שהתה כ"כ כי לא עלה על הדעת ששהה הרעב עשר שנים ומה שאמר כי שמעה בשדי מוא' כי פקד ד' את עמו פירושו כי שמעה בשדי מוא' זה ימים רבים אבל היא שהתה עצמה מפני הבושה וכן כי אולי ביני וביני ילכו כלותיה מעמה והיא בענותונותה לא אמרה להן דבר אלא זרזה עצמה לדרך אולי יאמרו לה דבר וכשראתה שקמו כלותיה עמה דכתיב ותקם היא וכלותיה ותשב משדה מואב שהי' שם כפר אחד והלכה אל כפר אחר לראות אולי ילכו כלותיה וכשראתה שלא הלכו ולא דברו לה דבר ותצא מן המקום הגדול אשר היתה שמה ואולי היה סוף גבול מואב לראות אם ידברו דבר או יעזבוה וזהו ותצא מן המקום ושתי כלותיה עמה לרמוז שבכל זה לא רלו להפרד ממנה ואמר ותלכנה בדרך לרמוז שנכנסו לדרך כדו שיראו ששמה לדרך פעמיה ורוצה לשוב לארצה ולמולדתה ויתפרדו ממנה וכשראתה שכלותיה לא אמרו לה דבר חרה לה מאד לפי שלא היתה רוצה שילכו עמה מפני הבושה ולכן התחילה היא הדבור ותאמר נעמי . ותאמר נעמי לשתי כלותיה לכנה שובנה וגו' ובזה יתישב מ"ש ותקם היא ותשב משדה מואב וכן מ"ש ותצא מן המקום ותלכנה בדרך כי ידוע הוא עד שהוצרכו רז"ל לעשות מדרש ואמרו ותצא מן המקום וכי לא יצא משם אלא היא א"ר שמואל בר' יצחק הגדול בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה כו' וכן ויצא יעקב וכו' וכן אמרו א"ר לוי כל מקום שאתה מוצא שדה עיר. עיר מדינה מדינה הפרכיא. שדה עיר ענתות לך על שדך. עיר מדינה עבור בתוך העיר בתוך ירושלים. מדינה הפרכיא שבע ועשרים ומאה מדינה כו' רצו לומר כי שדה הנאמר בכאן הוא כמו עיר והוא הוא ותצא מן המקום. וכן עשו מדרש ואמרו ותלכנה בדרך שהיתה מהלכת יחפה והי' גופה יעף בדרך. עשו בדרך כמו הנני הולך בדרך כל הארץ שהוא אפיסת הכחות ויתרון החולשה ר' אומר היו עסוקות בהלכות גרים. ע"כ והוא כמו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ולכן אמרו שאמרה בכאן שובנה ג' פעמים לפי שדוחין את הגר ג' פעמים ואח"כ מקבלין אותו: