אשכול הכופר על רות ב:א
אשכול הכופר על רות · Eshkol HaKofer on Ruth 2:1
Open in the reader →1ממשפחת אלימלך הוא מלכי של עולם באופן שלא שבה כליה ריקם אלא מלאה השיבה ה' אחר ששבה עם רות כלתה לתת שארית לעולם בסיבת בועז שהוא איש גבור חיל. או שאמר ותשב נעמי ורות המואביה כלתה להודיענו שבח נעמי ורות כלתה ולהודיענו כי את אשר יאהב ה' יוכיח ואחר שנעמי הצדיקה הדין על כל היסורים שעברו עליה ואמרה שבסבתה היה כל זה סמך מיד ותשב נעמי ורות המואביה להורות על חסידותה וצדקתה של נעמי שידוע הוא בטבע הנשים שהחמות שונאות לכלות והכלות לחמות והטעם ידוע לפי שהאשה אוהבת את בכה שנצטערה בעבורו ואח"כ הניקתהו מדדיה מחלבה ודמה וגדלתו בצער גדול וביום ובלילה לא ראתה שינה בעיניה ואחר כ"ז מלמדתו דרך ה' וכל תאותה ותשוקתה להשיאו אשה ולהכניסו לחופה ואחר כ"ז שמתחבר עם אשתו אוהב אותה כנפשה ומעביר אהבתו מאמו וכל אהבתו היא עם אשתו כמאמר התורה על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו כי' עד שבסיבת זה היא שונאה לכלתה לפי שאומרת אשר טפחתי ורביתי אויבי כלם וכן הכלה שונאה לחמותה מזה הטעם בעצמו לפי שהיא עזבה אביה ואמה ואוהבת בעלה כדכתיב שכחי עמך ובית אביך. וגם את ברית אלהיה שכחה לפי שהיא פטורה מקצת מצות התורה לפי שרשות בעלה עליה וכרתה ברית עם בעלה כמו שאמרו חז"ל ע"פ כי בועליך עושיך אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי באופן שבכל זה היא חושבת שיש לבעלה ברית כריתה עם אמו אשר גדלתו והניקתו עד שבסבת זה נעשו צרות ואויבת זו לזו ובפרט שנאת החמות היא יותר גדולה כמו שאמרנו ועם זה פירשתי בפ' ויהיו חיי שרה בפ' וינחם יצחק אחרי אמו כי לפי שטבע האנשים לאהוב את נשיהם ושוכחים אהבת האם. ואשר גדלתו והניקתו משדיה גם אלה תשכחנה. ואם יפשע בנה בעת ההיא ואוהב את אשת נעוריו אמו נהפכה לה לאויבת. וזהו אומרם ז"ל כשידור זאב עם כבש תדור כלה עם חמותה לרמוז כי כשיבא משיחנו ב"ב ויתקיים וגר זאב עם כבש יתקיים וסרה קנאת אפרים וקנאת כלה עם חמותה. ובכאן תראה מעלת נעמי על כל הנשים כי דבקה ברות כלתה אחרי היות לה לאויבת בהיותה כלתה והיא מואבית ועוד שכבר מת מחלון בנה בידה ואולי מעין גורם והי' ראוי לשנאתה יותר ועכ"ז אהבה אותה כנפשה ולכן אמר שם ויקח את רבקה ויאהביה אהבה נפשית כדין התורה. ואם שרה היתה בחיים איך תוכל לראות כי בנה יחידה רצוי נפשה יהי' אוהב לרבקה יותר וישכח תגמוליה ואהבתה לז"א כי כשראה יצחק שהיתה לו לאשה ויאהבה אהבה גמורה לקח נחמה גדולה ממה שכבר מתה אמו כי טוב לה המות משתראה בעיניה יצחק בנה קשור ואהוב עם רבקה אשתו ומפרדת אהבתו משרה אמו ולכן אמר וינחם יצחק אחרי אמו כי לכאורה מה הוצרך בכאן נחמה אחר שכבר עברו שלש שנים שמתה לשרה. אבל הענין כמו שכתבתי והוא כפתור ופרח ולכן אמר בכאן ותשב נעמי ורות המואבי' כלתה עמה להורות על מעלתה שדבקה נפשה בה כאלו היתה בתה ממש אע"פ שכבר מת מחלון בנה והיתה חושבת שמת בסבתה לפי שנשא מואביה ועכ"ז אהבה אותה אהבת עולם ולא די זה אלא שבקשה לה מנוח אשר ייטב לה ונתנה לה עצה איך תזדווג עם בועז שלא כמנהג הנשים שיש להם כלות ומתו בעליהן שאינן רוצות שינשאו לאנשים לעולם וכשהן נושאות בעל חרה להן יותר מעל מיתת בניהן ובכאן אמר ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך ולכ"א בכאן חמותה אע"פ שהי' ידוע אלא להורות לנו שאע"פ שהיתה חמותה נתנה לה עצה זו וכ"ז להורות על צדקתה ויושר לבבה ולכ"א ותשב נעמי ורות כו' וכן ג"כ יורה זה על מעלת רות המואביה שאע"פ שידעה שנעמי הפצירה עמה כדי שתשוב אל עמה ואל אלהיה ואולי הי' זה מצד שנאה כדרך שאר הנשים ששונאות לכלותיהן עכ"ז שבה עמה בלב שלם ובנפש חפצה וזה להורות עב צדקתה ותום לבבה כאלו היתה בתה ממש ולכן סמך לכאן ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה כא השדה ואלקטה בשבלים כדי לפרנסה ולתת לה מזונות. וכבר כתבתי למעלה למה נכנס בכאן פסוק ולנעמי מודע לאישה איש גבור חיל להורות ששבה נעמי בזכות רות כלתה לפי שהיתה עתידה להזדווג עם בועז שהי' איש גבור חיל ועתיד לצאת ממנה מלך המשיח דכתיב ביה ונחה עליו רוח ה' רוח עצה וגבורה ולזה נטה דעת המדרש שאמר איש גבור חיל אמר ר' אבהו נפיל נסיב נפילא מה הם מולידים גבוהים. בועז נשארות מה הם מולידים יודע נגן וגבור חיל יודע נגן במקרא וגבור חיל במשנה ואיש מלחמה בתלמוד ונבון דבר במעשים טובים ואיש תואר שהי' מאיר פנים בהלכה וה' עמו שהלכה כמותו בכל מקום ע"כ. ואולי נכנס בכאן פסוק ולנעמי מודע לאשה לפי שאמר למעלה והמה באו בית לחם ואולי יאמר אומר למה באו בית לחם אחר שכבר מתו אלימלך ובניו ולא נשאר להם דבר בבית לחם למה הלכו שם לז"א ולנעמי מודע לאישה כלומר הטעם שהלכו בית לחם לפי שהיו להם קרובים ובפרט שהי' שם לנעמי מודע לאישה איש גבור חיל רב פעלים ונדיב נדיבות יעץ הוא בועז אשר בסבתו הלכו שם לפי שידעה נעמי שיעשה עמהן טובה ואולי תחלת המעשה הוא סוף המעשה ואמר מודע לאשה והי' ראוי לומר מודע לה שהרי אבי נעמי ואלימלך ובועז כלם היו מבני נחשון כמו שכתבנו והי' קרוב לה ג"כ אבל לא רצה לתלות החשיבות אלא לבעלה לומר שכמו שאלימלך הי' שר וגדול כן הי' בועז איש גבור חיל קרובו:
2ואמר איש גבור חיל להורות על מעשיו שהי' נאה במעשיו ובשמו וזהו ושמו בועז מסכים עם מעשיו קיים באמונתו ובמעשיו בעוז ובחוזק וכן אמר איש גבור חיל להורות שהי' שלם מצד עצמו ומצד משפחתו ומצד שמו וזהו איש כמו איש אלהים קדוש הוא וכן אמר במשה איש האלהים וזה להורות על קדושתו ומעלתו ואמר שאע"פ שהוא איש קדוש עכ"ז הי' גבור חיל נאזר בגבורה להציל עשוק מיד עשקו ולשפוט יתום ודך וללחום מלחמות ה' ההוא שפט את ישראל כמאמרם ז"ל אבצן זה בועז וזה איש גבור חיל כאומרם ז"ל אצל גבורתו ענותונותו דכתיב האל הגדול הגבור והנורא ואוהב גר וכו' וכן נקרא גבור לפי שהי' כובש את יצרו כאומרם ז"ל איזהו גביר הכובש את יצרו וכמו שנזכר במגלה ואמר גבור חיל להורות שהי' נדיב בממונו וחילו לבזבז לענים כי זאת הוא גבורה גדולה לכבד את ה' מהונו וכן אמר איש גבור חיל להורות שהי' מתואר בתוארי השם כדכתיב ה' איש מלחמה וכ"ז מצד עצמו. ומצד משפחתו אמר ממשפחת אלימלך המשפחה הגדולה בישראל בצדק ובמשפט ובמעלה ומצד השם אמר ושמו בועז לא אמר בועז שמו אלא ושמו בועז הידוע ורמוז שהי' בעל שם ויצא שמו בעולם בכל הארצות כאומרו טוב שם משמן טוב ואמר בועז להורות ששמו הי' מקיים הכל לפי שהי' נאמן בבריתו וקיים במאמרו וכן שמו יורה על גבורתו ומשפחתו שהי' עז כארי ממשפחת האריות ולא ישוב מפני כל וכן רמז איש גבור חיל להורות שהי' בעל תורה כמאמר יעקב לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו וכן אמר יהודה מחוקקי וזהו גבור חיל במלחמתה של תורה כאומרו בבניהו בן איש חיל רב פעלים לפי שהי' גדול בסנהדרין ושמו יורה על התורה שנקרא בועז שהיא שם התורה כדכתיב ה' עוז לעמו יתן וכן תרגם יונתן איש גבור חיל גבר גיבר תקיף באוריתא והרמז בזה שהי' ראוי זה האיש לשבחו בכל התוארים שמשבחים לגדולים שהם שלשה. כי יקרה שישבחו לאדם מצד קדושתו כאומרו באלישע איש אלהים קדוש עובר עלינו תמיד בקדושתו ולכן ראוי שנעשה לו עליית קיר קטנה כו' וכן ישבחו האנשים מצד גבורתם כאומרו הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתיו וכמו שהוזכר בשאול ויהונתן מאריות גברו וכן אמר המה הגבורים אשר מעולם ישובחו לפי שהם אנשי שם. ולפעמים ישבחו האדם מצד חכמתו כמוזכר בשלמה ותרב חכמת שלמה וכן ויחכם מכל האדם. ואם מי שימצא בו אחד מאלו ראוי שישובח כ"ש מי שימצאו בו כולם ואחר שבועז היו לו אלו הג' חכם גבור וקדוש ראוי שישובח ואלו הג' כלולים באמרו איש גבור חיל. איש אלהים קדיש. גבור בגבורה ללחום מלחמת ה' חיל בגבורה של תורה כמו שפירשתי ולפי שהמלכים ישובחו במלכותם וגם בכל אלו הג' אמר בכאן ממשפחת אלימלך לומר שאע"פ שלא הי' מלך הי' ממשפחת המלכים ולפי שכתר שם טוב עולה על כתר כהונה וכתר תורה וכתר מלכות אמר ג"כ בכאן ושמי בועז מצד שם טוב שעולה על גביהן ולכן אמרו בזהר על פסוק ומשה עלה אל האלהים כי האנשים זוכים למעלת העושר והגדולה והמלכות ומשה עלה אל האלהים מעלה אחת על כלם שעלה למעלת אלהים כדכתיב ראה נתתיך אלהים לפרעה: