גן נעול, בית שלישי א:ג

1[ראה מקביל לכאן, נוסח ב חדר א חלון ב]

2הכלל השני. לפי שכל לשון "עצה" על ההסכמה החזקה שיעשה המסכים מעשה על פיה. לכן לא יתכן להניחה על ההסכמות שיסכים האדם בלבו בענינים שאין בהן מעשה במציאות, והם כלל הדעות השכליות והמדעיות. כי כשיבחר הצודק והבלתי צודק בשכלו בבינתו ובדעתו, גם אם ימצא המופת 1 ההוכחה ההגיונית הישר על דבר מהן והוא מסכים בהחלט שכך הוא, לא יתבאר הסכמתו בלשון "עצה", לפי שאין בענין ההוא מעשה בפעל נמשך מן ההסכמה. על דרך משל כשיחקור האדם על תבנית הארץ אם היא עגולה או מרובעת או משולשת, ויתן המופת שהיא כך ויסכים בלבו הסכמה החלטית שכך היא תבניתה; לא יפול על הסכמתו לשון "עצה", כי אין מעשה יוצא מהסכמתו זאת. וכך בכל חקירה במהלכי המאורות והגלגלים וכן בהשגת האמתיות העליונות בדעות ובאמונות, וכל הענינים הנתלים במחשבת הלב בלי פעולה ומעשה, לא יפול על דבר מהן לשון "עצה" אלא לשון "בינה, ידיעה, שכל, מחשבה או מזימה", כמו שיתבאר כל אחד מאלו הלשונות במקומו. ואין גם פסוק אחד שנזכר בו לשון "עצה" יוצא מן הכללים האלו כי תראה שכולן נכתבו על ההסכמות שנמשכו מהן המעשים בפועל, ואין הנחת אחד מהן על הסכמת הלב שלא בשעת מעשה או על ההסכמה ההחלטית במושכלות ובאמונות.