גן נעול, בית שלישי ד:א

1החדר הד' ובו י' חלונות יבאר כל לשון "עצה" הנבנה בקל אצל האדם. יביא כל הכתובים שהוא נזכר בהם, יפרש כולם בדרך אחד כפי הכללים שהקדים. מפורש מתוך הכללים שהקדמנו שכל לשון "עצה" המונח בבנין הקל על הסכמה החלטית לעשות מעשה במשפט השכל. ולהגיד העצה היה נשאל מזולתו על דבר עצה באותו הפעם, אע"פ שאיננו יועץ תמיד; עם יתר הפירושים שבארנום בחדר הראשון. ועתה נבוא להציג כל הכתובים שנזכר בהם לשון "עצה" בבנין הקל הסמוכים אצל אדם, ואפרשם בעז"ה באר היטב כפי אמתת הכללים שיסדנו.

2"שמע בקולי איעצך ויהי אלהים עמך" (שמות יח, יט). פירוש. כשראה יתרו כי משה שופט לבדו וכל העם נצב עליו מן בקר עד ערב, שאל "מה הדבר אשר אתה עושה לעם? מדוע אתה יושב לבדך?" (שמות יח, יד). כלומר למה תעשה ככה לעם שאתה מטריחם לבוא אליך מקצה המחנה, והם ממתינים איש על אחיו? ולמה תעשה ככה לעצמך, לשאת את משא כל העם עליך? ותמה יתרו למה אדוננו משה ע"ה מְשַׁנֶה מנהגו בזה ממנהג כל העמים וכל הממלכות שיש בכל אחד מהן נגיד ומלך, והוא יפקיד פקידים ושופטים ונשאו אתו במשא העם, ולא היה נעלם זה ממשה. אבל לא היה יכול עשוהו בעבור כי משפטי ישראל ודרכי הנהגתם תהיינה כפי חכמת התורה. ואין קץ לחכמה, לא תִּוָדַע במשפט הלב כמו דתי העמים ונימוסיהם ומשפטיהם. ואיך יפקיד פקידים ושופטים? והם אינן יודעים לעשות משפט כהוגן. ולכן צריך הוא בעצמו לשפוט את העם ולהודיע בכל דבר תשובות לשואלים כפי הדרכים האלהיים. וזהו שהשיב "כי יבא אלי העם לדרוש אלהים, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו, והודעתי את חֻקי אלהים ואת תורותיו" (שמות יח, טו-טז), כלומר העם הזה בא אלי לדרוש אלהים, לדעת דרכי ה' ותורותיו. ומי יודיע להם זה מבלעדי המקבל החֻקים בנבואה? וכן כשיהיה להם דבר-ריב וכיוצא ושפטתי בין איש ובין רעהו משפט צדק על פי התורה והודעתי אותם חֻקי אלהים ותורותיו, מהו צדק ומהו עָוֶל, מי חייב מי זכאי, הכל כפי משפט התורה שאני מקבל בנבואה, וכל זה לא יוכל לעשות איש אחר. והנה מחכמת יתרו שלא דבר עצתו למשה טרם שמע מפיו טעם שבתו לבדו, כי ידע יתרו כי לא נעלם ממשה שאין כמוהו בחכמה ובתבונה ענין השופטים והשרים. ולכן שאל תחלה טעמו, וכאשר השיבו משה שלא יתכן זה במשפטי התורה האלהיים, ענה יתרו "לא טוב הדבר אשר אתה עושה". כלומר אעפ"י שמגמתך ללמד ולהודיע לעם המשפטים והתורות, לא טוב אתה עושה בדבר הזה. ואמר "נבל תבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר, לא תוכל עשוהו לבדך" (שמות יח, יח). כלומר אם תנהג כן תמיד תחלש אתה וגם העם המקבלים. אתה, בעבור הטורח הגדול "כי כבד ממך הדבר". והם, לא יִוָשְׁעוּ ולא ילמדו כל הצורך. לפי שאין פנאי למלמדים ללמד לכל אחד ואחד מהן מה שנעלם ממנו. ואין ספק כי משה היה נכסף לשמוע דעת יתרו עתה, אחר שכבר הגיד לו שאין ביד זולתו לשפוט את העם, ובקש ממנו לשמוע מה ייעצהו. ואם הכתוב קצר כדרך התורה, ומתשובת יתרו אתה למד, שאמר "עתה שמע בקולי איעצך", כלומר עתה ששמעתי טעמך, ולא הונח לי בדבר, ואתה חפץ לשמוע מה אוכל דבר עוד, עתה עת לדבר ולהשמיעך עצתי שאני יועץ ומסכים עליך שתעשה. וזה פירוש מלת "איעצך", כלומר אגיד לך עצתי והסכמתו שאתה שואל ממנו, כדרך הכלל (חדר א) שבארנו למעלה. ואמר "ויהי אלהים עמך", כלומר עצתי תועיל בתנאי שיהיה אלהים עמך ויתן לך כח לעשות מה שאיעצך, כי היה בעצת יתרו ענין נעלם ממשפט לב האדם, לא יוכל עשוהו זולתי בהיות אלהים עמו, וכמו שאפרש.

3ואמר "הֶיֵה אתה לעם מול האלהים" (יח, יט), כלומר אתה תהיה השליח והמליץ בין השם והעם, כי אתה לבדך צריך לקבל החֻקים והתורות בנבואה מאת השם ב"ה. אבל בענין הלימוד לעם להודיע להם אשר דבר השם לא תעשה כאשר עשית עד הנה, שיום יום יבאו אליך כל העם מִקָצֶה לשמוע וללמוד, כי לא תוכל עשוהו לדבר. כי מעתה והלאה "וְהֵבֵאתָ אתה את הדברים אל האלהים", שלפי דעתי מליצת "אל האלהים", כמו "ונקרב בעל הבית אל האלהים" (שמות כב, ז), והם השופטים והראשים המומחים אנשי אלהים. והפירוש מה שאתה מקבל בנבואה מאת השם ב"ה תביא אתה אלה הדברים אל אנשים מובהקים בדעת ובהשכל יְרֵאֵי אלהים הבחירים שֶׁבָּעָם. ואמר "והזהרת אתהם את החֻקים ואת התורות" (יח, כ), לא אמר "והזהרת את העם" כמו שכתוב בכל הפרשה אלא ש"הזהרת אתהם", והם האלהים שזכר, אותם לבדם תזהיר ותודיע את החֻקים ואת התורות, כי הם מתי מספר ובעלי הלבבות, והם ברוחב לבבם יקבלו הדברים באמונה ובמישרים. ואמר "והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון" (יח, כ), כלומר תודיע לכל אחד מהם כפי ממשלתו ועבודתו את הדרך ילך בה ואת המעשה-בפועל עליו לעשות. על דרך משל מקצתן יהיו שופטים ושוטרים, מקצתן יהיו מלמדים תורה וחֻקים ברבים, מקצתן יהיו שרי הצבא ומסדרים עניני העם. ומקצתן יהיו מוכיחים ומבינים את העם גדולת השם וכבודו ורוממותו. וכאשר הודעת לנזכרים האלו משפט כל אחד מהם ומה יעשו אם יהיו הם שופטים בין איש ובין רעהו, והם יודיעו חֻקי אלהים ותורותיו לעם כדרך "ויהונתן דוד דויד יועץ" (דהי"א כז, לב). והם יהיו מגידים לעם משפט אלהיהם, כי יבוא העם אליהם לדרוש את אלהים, ללמוד דרכיו וְהַדַר כבוד מלכותו. והכל בתנאי אם יהיה אלהים עמך בדבר הזה, לפי שאתה צריך לבחור מכל ישראל אנשים נכבדים בעלי הנפשות היקרות שבכחם לשמור החוקים והתורות לעשותם בצדק ובמישרים, הן בענין המשפט, הן בענין החכמה ללמדה לישראל, הן בענין התבונות להבין ביראת ה', והן לענין הנהגת העם במלחמות וכיוצא. וה' לבדו יודע את לבב בני האדם. ולכן אם יהיה ה' עמך ויתן עליך רוחו הטובה שתוכל לדעת מי ומי הם הבחירים שֶׁבָּעָם הראוין למסור בידם הממשלות האלו, אז תצליח אתה וכל העם. ואם לאו, לא תועיל עצתי שהגדתי לך. כי בהיות הנבחרים לא טובים יקלקלו המשפט וִיְעֲוְתוּ משפטי התורות. ועל זה אמר "ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, יראי אלהים, אנשי אמת ושונאי בצע. ושמת עליהם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" (שמות יח, כא). ומלת "תחזה" על מראה הלב וזה ברוח הקדש. כלומר זה שאמרתי "והבאת אתה את הדברים אל האלהים" (יח, יט). שמא תשאל אנה נמצאו "אנשי האלהים" שאמרת? על זה אמר גם הדבר הזה מוטל עליך, שתחזה ברוח הקדש מכל העם, מי הם ביניהם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע, ותקחם אליך להודיעם את הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשו. ואז תשימם על העם כל אחד כפי ממשלתו הראוי לו. ואמר "ושפטו את העם בכל עת" (יח, כב). כלומר בהיותם רבים ולכל אחד מהם דרך ידוע ומעשה ידוע, והאנשים הנתונים תחתיו יש להם מספר ידוע, הנה ישפטו את העם "בכל עת". ומלת משפט כולל דברי ריבות ודברי החֻקים והתורות והדעות והאמונות, 1 שרש לפירוש זה יש בירושלמי (סנהדרין פי"ג ה"ג) שדרשו "כי יהיה לך דבר", דבר "זו אגדה", כלומר להורות בעניני האמונות כדרך "כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין, ובין נגע לנגע, דברי ריבות בשעריך" (דברים יז, ח). ויתבאר בעז"ה במקומו.

4ואולי אמר "אנשי חיל" נגד כת המנהיגים שרי הצבא, ו"יראי אלהים" נגד כת המבינים ביראת ה' ומלמדים לעם ליראה את ה' אלהים לכל הבאים לדרוש את ה'. "אנשי אמת" נגד כת היועצים המלמדים לעם חֻקי השם ותורותיו כדרך "תורת אמת היתה בפיהו" (מלאכי ב, ו). "שונאי בצע" נגד כת השופטים דברי ריבות. וכנגד זה שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות. ואל תאמר 2 כך אמר יתרו אל משה אי אפשר שאוכל ללמד לכל אחד כל הפרטים הרבים הצריכים להנהגתו. [כי] אם יקרה לפרקים שיסופק עליהם ענין מן הענינים העסוקים בכל דבר הבא לפניהם, אז יביאו הדבר הקשה עליהם אליך. שכן אמר "והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם. והקלו מעליך ונשאו אתך" (יח, כב), כלומר מכל מקום יקל מעליך משא כל דברי העם, כי הם ישאו אתך. ואמר "אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמוד, וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום" (יח, כג). כלומר אם תעשה כעצתי להביא דבר ה' אל הגדולים שֶׁבְּעָם, ויהיה השם עמך שתחזה ברוח קדש מי ומי הם האנשים הראוים לכך, אז תוכל עמוד לסבול את המשא. וגם כל העם איש איש יבוא אל מקומו שחפץ ללכת אליו בשלום ובנחת. המבקש משפט ילך אל השופט, המבקש לשמוע חוקים ומשפטים כדת מה יעשה ילך אל היועץ החכם, המבקש "דעת אלהים" ילך אל יראי אלהים, וכן בכל דבר ודבר. מה שאין כן עתה שאתה יושב לבדך וזה בא לריב וזה בא לשמוע חוק זה, ואחֵר בא לשמוע דבר תבונה וכיוצא בזה. היתכן שתספיק ותמלא משאלות כולם? זה אי אפשר. כך נראה בעיני.

5ופרשתי זה לבאר מליצת "איעצך". שמלשון הזה יבין המבין איך נשתלשלו השאלות והתשובות בין אבותינו משה וחותנו ע"ה. ולמדנו כי משה בקש לשמוע עצה מפי יתרו, ולכן אמר יתרו "שמע בקולי איעצך", והיא דרך חדש בפירוש הפרשה. כי כל המפרשים ז"ל פירשו "והבאת אתה את הדברים אל האלהים" שיביא הדבר אל ה', ולא ידעתי למה אמר זה יתרו? ודי באמרו "הֶיֵה אתה לעם מול האלהים". והוא שיהיה שליח ומליץ בינותם, וידוע שהוא יקרב משפטם ושאלותם אל השם, כי הוא הנביא הנגש לבדו אל ה'. ועוד אם הזכיר שיביא דברי העם אל ה', למה לא הזכיר שיגיד להם מה דִבֶּר ה'? אך כפי פרושינו המליצה נכבדת מאד. שאמר שיהיה משה עומד בין ה' האלהים 3 הוא הקב"ה ובין האלהים 4 אנשי בית הדין אנשי הלב. מן השם ב"ה יקבל ועַד האלהים 5 אנשי בית הדין יביא הדברים שקבל. ולכן לא נאמר "והבאת אתה את דבריהם" או "דברי העם". כי שב על הדברים שיקבל בנבואה מן השם ב"ה. גם הענין לא ניכר דבר מספקות שתקרינה למשה שישאל את פי ה' עד שיצטרך לומר "והבאת אתה את הדברים אל האלהים". אבל כל הענין על משא העם שנושא משה בלמדם חֻקי אלהים ותורותיו. ועל זה יפה אמר שיביא דברי השם אל אנשי אלהים 6 אנשי בית הדין בחירי הסגולה. והם ילמדו את העם. גם פסוק "והזהרת אתהם" אין ענין לו, כי כבר אמר משה שהוא עושה כן, ולמה חזר יתרו להזכיר זה? והיה די שיאמר "תחזה מכל העם אנשי חיל וגו' וְיִתֵּן אותם ראשים על העם". ולפי פירושנו ["והזהרת"] שב על הַשָׂרִים שיבחר מכל ישראל, אותם לבד יזהיר ויודיעם דרכיהם ומעשיהם שיעשו; לא לכל אחד ואחד מן העם. גם לא מצינו מליצה בו על שאלת פי ה'. לא מליצת "קריבה" כמו "ויקרב משה את משפטן לפני יי'" (במדבר כז, ה). ואצל השופטים מצינו "עד האלהים יבוא דבר שניהם" (שמות כב, ח). ומלת "והבאת" מהבנין הנוסף, כי משה יביא דְבַר השם אל השופטים הנבחרים בעם. ולולי יראתי מהרבות דברים שלא במקומם הייתי מפרש גם המאורע הנזכר במשנה תורה בענין זה, להראות כי זה [פירושו] מכל צד וְהָבֵן. ובפירוש ראב"ע ז"ל "איעצך, אתן לך עצה" ע"כ. וכן אמת כדרך שיסדנו למעלה.