גן נעול, בית שלישי ד:ב

1"לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים" (במדבר כד, יד). ידוע כי בלק שלח אחר בלעם לבקש ממנו עצה במה יכול להמלט מישראל, וחשב שבלעם יקללם. וכאשר נהפכה הקללה לברכה, והשתומם בלק ולא ידע מה יעשה עוד, והוא עודנו מבקש לשמוע מפי בלעם דבר, אמר לו "איעצך", כלומר אגיד לך דבר-עצה מה תעשה. אבל לא נזכר בכתוב מה יעצו. ומסרו קדמונינו 1 רש"י על במדבר כד, יד, על סמך סנהדרין קה ע"א שנתן לו עצה שיחטיא את ישראל בבנות מואב. וע"י כן יזנו לאלהי מואב ויחר אף ה' בם. וכן קרה. וראיה לדבריהם מה שנאמר "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם" (במדבר לא, טז) לאות כי הוא יעץ את בלק על הדבר הזה. ובחר בשכלו ובעצתו בדרך זה יותר מכל הדרכים שאפשר להחטיא או להזיק בהן את ישראל והצליח ברשעתו. וראב"ע ז"ל אמר "יש אומרים על בנות מואב, וזה דבר רחוק בעבור שאמר 'באחרית הימים' (במדבר כד, יד). והנכון בעיני שהוא כמשמעו אתן לך עצה שתדע מה תעשה, כי זה העם כן יעשה לעמך" ע"כ. והנה חָלַק על דברי רבותינו ז"ל, כי בלעם יעץ את בלק להחטיא את ישראל, גם הגיד לו מה יעץ ה' על מואב באחרית הימים. ואין טעם בדבריו שאמר "אתן לך עצה שתדע מה תעשה, כי זה העם כן יעשה לעמך". ומה יוכל לעשות? האם יתקומם נגד עצת ה' שֶׁתִּמָלֵא באחרית הימים? גם לא נזכר מה יעשה. ולפי הכלל שיסדנו שכל לשון "עצה" בקל ענינו ספור והגדה, פעמים יגיד העצה מנפשו, ופעמים יגיד עצה ששמע מזולתו, וכן בכלל זה סיפור דבר עצה שיעץ זולתו לעשות. ואינו מודיע לשואל שיעשה כעצתו, כי העצה שמגיד לו אין בה דְבַר-מעשה לשואל עליה. אבל הענין כך הוא. השואל בקש ממנו שיודיעהו העצה שיעץ זולתו עליו מה שיעשה עמו, ואם יספרנה יאמר "איעצך". כלומר "אגיד לך העצה שיעץ פלוני עליך". ולפי זה אין ענין הכתוב שנתן בלעם עצה לבלק מה יעשה לישראל, אלא לפי שהיה בלק ירא מישראל הודיעו בלעם מה יעץ ה' לעשות לעמו, ושלא יהיה זה רק באחרית הימים לא עתה. ומלת "איעצך" אגיד לך עצת ה' ששמעתי בנבואה מה יעץ שיעשה העם הזה לעמך באחרית הימים. ונכתבה הגזרה העליונה בלשון "עצה" לפי שלא נגזרה על תנאי. כי צופה העתידות הודיע בנבואה שהגזרה הזאת תחול על כל פנים באחרית הימים, כי נשבע ה' שיגאל את ישראל, ושינקמו מאויביהם, מִצָרֵי ה' וממשנאיו. וזה כדרך הכלל שיסדנו למעלה (חדר ב, חלון י). וראיתי בפירוש הרמב"ן ז"ל שפירש "אגיד לך העצה שיעץ השם מה שיעשה העם הזה לעמך באחרית הימים", ע"כ. וזה נכון. ויפה פירש. גם דברי קדמונינו ז"ל 2 סנהדרין קה ע"א אמת. "אחת דבר אלהים שתים זו שמענו". 3 מליצה ע"פ תהלים סב, יב