גן נעול, בית שלישי ו:א

1החדר הששי ובו עשרים חלונות יבאר שם דבר "עצה" הסמוך אצל אדם, יביא כל הכתובים שהוא נזכר בהם, יפרש כולם בדרך הכללים שהקדים. כפלנו ושלשנו שכל לשון "עצה" נופל על הסכמה החלטית שנמשך ממנה מעשה. לפעמים העצה טובה ולפעמים רעה. וכולם על ההסכמה אחר משפט השכל, ושהיא בהכרח הנפש לא במופתי הדעת והבינה, וכיוצא בזה המבואר למעלה (חדר א'). ועתה אערכה פה כל הכתובים שנזכר בהם שם דבר "עצה". ואפרשם כולם בעז"ה בדרך אחד מסכים עם הכללים שיסדנו, ואלה הן.

2"מחשבות בעצה תכון ובתחבולות עשה מלחמה" (משלי כ, יח). פירוש. בהיות בלב האדם מחשבות רבות, האחת סותרת האחרת, והוא נבוך מה נכון ובאיזו מהן יסכים, תכין המחשבה בעצה. והוא בהסכמה החלטית באחת מן המחשבות, כי אם לא יסכים באחת מהן ישאר במבוכה. ומה הועיל ברוב ציוריו הטובים ומחשבותיו שצמחו מהן אם לא ידע מה יעשה? "ולא המדרש עיקר אלא המעשה" (אבות, א). אבל בעצה תכין כי [יעשה כעצתו]. ולכן אם איננו בעל כח עצה בטבע וכמו שאמרנו למעלה, צריך שילך אל חכם ויועץ לבקש ממנו עצה והוא יגיד לו ועל פיו יעשה ובו ימלט ממבוכתו ויזכה לעשות המעשה הטוב, כדרך "ושומע לעצה חכם" (משלי יב, טו). ושמא תאמר איך החליט שתכין בעצה, ואולי יסכים הסכמה לא טובה? כבר אמרנו שכל לשון "עצה" הכתוב סתם בספרי הנבואה הכונה על עצה טובה להשגת המבוקש. ובהיותו נכתב בלי ענין המלמד מאיזו מין עצה מדבר, הכונה עצה בחכמה. והוא הדין לכל עצה טובה להשגת המבוקש הטוב. אבל יש דברים שלא תספיק העצה לדבר, וכל [דבר] טוב שיבחר לו במשפט השכל לא יועיל. ובארנו (חדר ג חלון ה) הדוגמא בפסוק "באֵין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ" (משלי יא, יד). וכן "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה ותשועה ברוב יועץ" (משלי כד, ו). ואמרנו שלפעמים פרץ פרצה בעם, ולא יעמדו עוד בארחות העצות הטובות הנהוגות. וכן בעניני המלחמות, כי הנלחם עמך גם הם יועצו עצות טובות להשגת מבוקשם. ולכן צריך תחבולות, והם המצאות חדשות לא שערום הראשונים ולא נודעו עד הֵנָה בדרכי [ניהול] המלחמה, וע"י כן תצליח. ועל זה אמר מחשבות הלב בחכמה, ובמעשה הטוב תכין בעצה לבדה. כי החכם ייעצך כדת מה לעשות, ועליו תשען לעשות כפי עצתו. אבל בעניני המלחמות אין די בעצת החכם בדרכי המלחמות, אבל הכן לך תחבולות חדשות. והמפרשים ז"ל לא אמרו כן. ואין דבריהם מסכימים עם הכללים שיסדנו בהנחת לשונות של עצה.