גן נעול, בית שלישי ו:ז
גן נעול · Gan Naul, House III 6:7
Open in the reader →1"אמרת אך דבר שפתים, עצה וגבורה למלחמה" (מל"ב יח, כ). פירש רש"י ז"ל "מה שאמרת עד הֵנָה לא אעבוד למלך אשור, אך דבר שפתים היה כל זמן שלא יצא ממקומו לבוא עליך לא הוצרכת לעצה וגבורה. אבל עכשיו שיצא ובא, עצה וגבורה אתה צריך למלחמה הזאת. עתה אמור על מי בטחת" ע"כ. וראב"ע ז"ל פירש 1 דברי ר"א אבן עזרא על פרשה המקבילה, בשעיה לו, ה "אמרת לאנשיך כי יש לך עצה וגבורה, וזהו דבר שפתים. והטעם כי גבורתך הוא בדבור לבד". כך פירש רד"ק ז"ל 2 על מלכים-ב יח, כ בשמו. ובשם אביו ז"ל פירש "חשבת להנצל בדבר שפתים, כלומר בתפלה. אין זה. כי אם עצה וגבורה צריך האדם למלחמה". ור"י אברבנאל ז"ל פירש "האם חשבת שהונאת דברים ששלחת אלי לאמר 'חטאתי, שוב מעלי' יהיה לך עצה וגבורה למלחמה?" [עכ"ל]. וגם לי שני פירושים. האחד, ידעתי כי אמרת תמיד אין דבר מועיל למלחמה, כי אם דבר שפתים עצה וגבורה, כלומר שידבר אנשי הצבא והשרים כפי חכמתם בעניני הקרב והמחנות ותקון הכלים וכיוצא. וכן שיקחו הסכמה אחר משפט השכל איך יעשו להמציא המצאות ותחבולות. וכן גבורה למלאות העצה. ועתה הגד נא איה עצתך וגבורתך ודברי שפתותיך? כי אין לכם סוסים ותקון כלי המלחמה, שכן אמר "ועתה התערב נא וגו' ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רוכבים עליהם" (מל"ב יח, כג), כלומר אין לך סוסים. ואם אתן לך אלפים סוסים, אין בכם אנשים מלומדים לרכוב. וכן עצתך רעה כמו שאמר "עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים" (יח, כא). גם גבורתך עם גבורת עוזרך מצרים כאין היא נגד מלך אשור. והפירוש השני, "דבר שפתים" מליצה על דבר המוסכם בפי-כל ומורגל להזכר מכל שפה, וכל בני אדם אומרים כי למלחמה צריך עצה וגבורה, הסכמות החלטיות במשפט השכל מה לעשות. גם 3 גם צריכים גבורת הנלחמים למלאות העצה. ועל זה אמרת "אך דבר שפתים" כלומר גם אתה אומר שהוא משל בפי-כל שצריך עצה וגבורה למלחמה. ועתה הגד נא על מי בטחת? וכמבואר "עצה" הנזכר סתם הכונה עצה טובה להשיג על ידה הנצחון המבוקש.
2"אמרתי אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה" (ישעיה לו, ה). פירוש. זה נזכר בספר ישעיה באותו הענין עצמו. ונכתב "אמרתי". 4 כי בספר מלכים-ב כתוב "אמרת" ולשני הפירושים שפרשנו יתכן מלת "אמרתי", כי גם סנחריב יאמין כי דבר שפתים ועצה וגבורה צריך למלחמה. וכן סנחריב יודע כי שפה אחת לכל בני אדם לומר עצה וגבורה צריכין למלחמה. ולדברי המפרשים ז"ל יש ליישב בדוחק.