גן נעול, בית שלישי ז:יא

1"ועצת מלאכיו ישלים" (ישעיה מד, כו). פירוש. הנביאים נקראים "מלאכים" כדרך "ויאמר חגי מלאך יי' במלאכות יי' לעם לאמר" (חגי א, יג). והנה הנביאים פה אחד נבאו על מפלת בבל ותשועת ישראל. כי הם מגידים לכם מה שיעצתי אני, 1 אלו דבריו של הקב"ה כי כן הסכמתי בהסכמה מוחלטת שתמשך אחריה המעשה. ותדעו כי אשלים העצה שהודיעו בנבואתם, כי בזמנו אעשה כאשר יעצתי. כמו שפסק ואמר "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים, האומר לירושלים תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יהודה תבנינה וכו'. האומר לצולה חֳרָבִי ונהרותיך אוביש. האומר לכורש רועי וכל חפצי ישלים" (ישעיה מד, כו-כח). ואם תרצה תפרש "מלאכיו" שלוחיו. ורומז על כורש ואנשיו שהיו שלוחי השגחת השם למלאות גזירתו להחריב את בבל, ולתת רשיון לישראל לבנות את ירושלים. והודיע כי ימלא השם העצות שיסכימו עליהן כורש ואנשיו במלחמותיהם על בבל כדרך "וכל עצתך ימלא" (תהלים כ, ה), ובארנוהו למעלה. ונזכר "עצה" סתם כדרך הכלל שיסדנו כי סתם עניני עצה היא טובה להשגת המבוקש, ונכתב אצלו הענין ללמד על איזו מין עצה מדבר, שהוא על העצות בדרכי המלחמה להצליח, שאמר לאמר: (ישעיה מד, כו) "האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה". ואם יהיה הפירוש כך יבוא הפסוק הזה במספר הכתובים שנזכר בהם לשון "עצה" אצל אדם, ובארנוהו למעלה.

2"ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך, כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי" (דהי"ב כה, טז). פירוש. אחר שהוכיח הנביא את אמציה בדבר ה' שיעזוב גילוליו, וענהו בגאוה "הליועץ למלך נתנוך? חדל לך למה יכוך?", ובארנו למעלה כי חָטָא אמציה חטאה גדולה בתשובתו, כי בתורה נאמר "והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר 2 הנביא בשמי אנכי אדרוש מעמו" (דברים יח, יט), והמלך השוה דברי הנביא לדברי אחד היועצים בדרך חכמה. וְסִפֵּר הכתוב "ויחדל הנביא", פירוש חדל מלדבר עוד ועשה כאשר צוהו המלך שאמר "חדל לך", ולכן נחשב חלילה כי מיראת המלך חדל מדבר עוד. והרי זה ככובש נבואתו. לכן פירש הכתוב "ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך" (כה, טז), כלומר חדל להוכיחו, ואמר למלך אל תאמר בלבבך כי מיראתי אותך אני חדל מדבר אליך עוד, אבל ידעתי בנבואה שבאה עלי כי יעץ אלהים, והסכים הסכמה גמורה, להשחיתך על רוב חטאותיך. והשם צִוַנִי שלא אדבר עוד אליך. אך אעזבך לעשות מה שאתה חפץ כי נגזרה עליך ההשחתה. ואם תאמר ואם יעץ עלי להשחיתני מדוע באת אלי להוכיחני? דע כי כשבאתי אליך עדיין היתה הגזרה על תנאי, ואם הייתי משיב כהוגן "חטאתי ליי'" וכיוצא בזה היה השם מוחל לך עון העבודה זרה. אבל עכשיו הוספת פשע על עוניך לבעט בנבואה, וע"י כן נתמלאה סאתך, ונגזר עליך בעצה שתשחת. ועל זה אמר 3 יש כאן שני ענינים שונים "כי עשית זאת", כלומר שהשתחוית לגילולי אדום; "ולא שמעת לעצתי" (שם), כלומר ובעבור שלא שמעת למה שיעצתי אותך בנבואה, והבן. והנה כאשר יעץ השם כן היה לו, כי נתפש במלחמה ואחרי כן הרגוהו עבדיו כמפורש בכתוב. כי (תהלים לג, יא) "עצת יי' לעולם תעמוד". ורש"י ז"ל פירש דברי הכתוב לענין אחר. ובמה שפרשנו המליצה מתוכנת פה.