גן נעול, בית שלישי ז:יב

1"גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו" (ירמיה לב, יט). פירוש. אתה ה' בעל העצה הטובה, [ומפני] זה אתה יועץ בגדולות ובנפלאות, כי אתה מסכים לעשות גדולות ונוראות. כל שומעי עצותיך יפלאו ויתמהו, כדרך "ולגדולתו אין חקר" (תהלים קמה, ג) ובארנוהו בבית השני (חדר יב חלון טו). ועל אמרת "גדול העצה" דומה למליצת "וגדל כח" (נחום א, ג) "וגדל חסד" (תהלים קמה, ח). וכן אתה ה' רב העליליות והמעשים, ומי יאמר לך מה תעשה? [לכן] כל עצותיך תקומנה כי תוכל למלאות עצתך כדרך "כי יי' צבאות יעץ, ומי יפר?" (ישעיה יד, כז) ומבואר למעלה. והזכיר הנביא התיאורים הללו במקום זה, לפי שצוהו השם ב"ה שיקנה השדה מאת חנמאל כמו שנזכר שם בפרשה (לב, ח). ובעת ההיא היו כשדים נלחמים על ירושלים, והיה בעיר החרב והרעב והדֶּבֶר, וכבר היתה כנתונה ביד הכשדים. ותמה הנביא איך יקנה עתה השדה, וזרים באים ואוכלים אותה? והנה ראה בעיניו כי נתקיימו הגזירות שגזר השם על ירושלים, כי עד הֵנָה חשב שנאמרו על תנאי, ושישובו [לשורש] 1 אפשר שצריך לקרוא כאן: לטובה ותתבטל הגזרה, כמו שאמר פעמים רבות בספרו. ואין כן בעת שבאתהו הנבואה שיקנה השדה שידע כי יעץ ה' להשחית את יהודה וירושלים. ולכן אמר "גדל העצה ורב העליליה", כלומר הנך גדל עצה גם רב העליליה להשלים חפץ עצתך, כאשר עינַי רואות שהכשדים קרובים לתפוש את העיר כאשר יעצת, וכמו שאמר בסוף דבריו "הנה הסוללות באו העיר ללכדה, והעיר נִתְנָה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר – כלומר לפי מראה עיני יעצת בהחלט להחריב בת ירושלים, כי באו הסוללות. גם גָבְרוּ בעיר החרב והרעב והדבר, והרי העיר כנתנה ביד הכשדים, ועל זה ?אמר "ואשר דברת היה והנך רואה" (לב, כד), כלומר עתה התברר כי יעצת לעשות כן, ואין לחשוב עוד שנאמרו הגזרות על תנאי, ולא נעלם ממך מלחמת הכשדים על העיר, כי אתה משגיח ממכון שבתך ורואה תחת כל השמים, וא"כ למה צויתני לקנות השדה? ועל זה אמר "ואתה אמרת וגו' קנה לך השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים" (לב, כה), כלומר לפי מחשבתי כבר נתנה העיר ביד הכשדים. ויפה תמה הנביא והיה מחריש לדעת 2 מליצה ע"פ בראשית כד, כא אולי יעצהו ה' שבכל הצרה הזאת ירחם על יהודה וירושלים ולא יתנם ביד הכשדים? כי לא יפלא מה' דבר. והנביא היה מקוה לשמוע כן. אבל השם ב"ה ענהו שאל יפלא הדבר בעיניו, כי אעפ"י שתנתן העיר ביד הכשדים, עוד יבוא זמן שישובו ישראל ויקנו שדות בארץ. ולא היה זה נעלם מן הנביא, אבל לפי דעתו חשב כי בשוב ישראל מן הגלות לא יהיה עדיין חי, כי ימים רבים יעברו בינתים, והודיע השם ב"ה ענין הגאולה האחרונה ותחיית המתים, ושובם אל אחוזתם, ודי בזה.

2"ויקרא שמו פלא יועץ אֵל גיבור אבי עד שר שלום" (ישעיה ט, ה). פירוש. הילד היולד לנו הוא המלך חזקיה יקרא שמו של הקב"ה "פלא יועץ אל גבור". והנה כתוב בבית הראשון (חדר ח חלון א) פירוש פסוק "ואין כמוך יי', גדול אתה וגדול שמך בגבורה" (ירמיה י, ו). ואמרנו כי מלת "שם" בלשון הקדוש מונח על הכח הנגלה הנודע, שבו יתואר בעל הכח ההוא בתאר מן התוארים. וכמו שיבין אחד ממנו מעט ממפעלותיו ומגדולותיו של יוצר הכל ית', כן יקראנו בשם. והנה בימי חזקיה נעשה הפלא הגדול שיצא מלאך יי' והכה במחנה אשור מאה ושמונים וחמשה אלף בלילה אחת (ישעיה לז, לו). כי השם ב"ה הסכים לשבור את אשור על הָרֵי ישראל. והיתה ההסכמה באופן נפלא למעלה מדרך הטבע. ולכן יקרא חזקיה שמו של הקב"ה "פלא יועץ" שמסכים לעשות נפלאות וכמו שהסכים כן יעשה, כי עמו הגבורה הבלתי בעל תכלית, ומי יפר עצתו? וכדרך "גדול העצה ורב העליליה", ועל זה יתארנו "אל גיבור" להשלים מועצותיו. וזה נגד מפלת אשור, ועל מה נקרא "אל גיבור". ועל ההצלה שעשה השם ב"ה לחזקיה ומלכות בית דוד והטובות שהטיב עמהם בימיו, יתארנו "אבי עד שר שלום", כלומר הוא ב"ה אב לעדי עד לכן הוא "שר שלום". כי כן אמר השם ב"ה על זרע בית דוד "אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן" (שמואל ב ז, יד). והמשורר אמר "הוא יקראני אבי אתה, אלי וצור ישועתי" (תהלים פט, כז). ו"שר שלום" הוא הנגיד אשר שלום והשקט בימיו, כי כן אמר 3 חזקיה "כי יהיה שלום ואמת בימי" (מל"ב כ, יט). וּקְרָאוֹ במקום זה "שר" בעבור אמרו "ותהי המשרה על שכמו" (ישעיה ט, ה) והוא השררות. ונתפרסם לחזקיה כי הוא ב"ה עודנו כאָב לזרע בית דוד. ולא הזכיר לשון מלכות בכתוב זה, מפני כבוד תארי השם ב"ה הנזכרים בכתוב.

3אבל לא יתכן בעיני לפרש "שר שלום" תאר של השם ב"ה כי לא מצינו לשון שררה אצל השם ב"ה בכל המקרא, לפי שהשַׂר הוא תאר למי שיש לו נחלות במדינה וממשלה ידועה, והוא שר למלך. ולא יפול התאר הזה על האדון במדינה כולה שאין על גביו אדון מבני אדם. אך "שר שלום" תאר לחזקיה שהוא שר בארץ הקדושה, ועל גביו המלך של כל הארץ, כדרך "כי לי כל הארץ" (שמות יט, ה). ואין "ועל שר שרים יעמוד" (דניאל ח, כה) מוסב על השם ב"ה כמו שיתבאר במקומו בעז"ה. והנה הפירוש כמו שאמרנו, כי השם ב"ה "אבי עד של שר שלום" ותמיד הוא לו לאב וחומל עליו ומטיב עמו. וכן מורה טעם המקרא, כי המפסיק תחת [מלת] "גיבור", ו"אבי עד" סמוך בנגינה ל"שר שלום". ואמר "למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה" (ט, ו). הפסוק הזה מפרש למה תֵּאֵר חזקיה בתאר "שר שלום". לפי שיקרא חזקיה בשם ה' "פלא יועץ אל גבור אבי עד" בעבור שהסיר מעליו עול מלך אשור, ושלום והשקט נתן לו, והגדיל שררותו ורבנותו. ועל זה "למרבה המשרה" כלומר הוא תֵּאֵר כן את השם ב"ה המרבה המשרה והנותן שלום אין קץ על כסא דוד ומלכותו. ולפי שקבל השררה והשלום מן השם ב"ה, כי לא במלחמה לקח השררה אלא מאת השם ב"ה שהשמיד שונאיו מפניו, והוא ישב בשלום, לכן נקרא חזקיה "שר שלום" במקום זה. ורש"י ז"ל פירש "ויקרא שמו" (ט, ה) על השם ב"ה, וכך הפירוש "ויקרא שמו, השם שהוא מפליא עצה ואל גבור ואבי עד, קרא שמו של חזקיהו 'שר שלום', כי שלום ואמת יהיה בימיו". וכן פירש רד"ק ז"ל. וראב"ע ז"ל פירש שכל אלה היו שמות הילד, ודבריו זרים, כאשר תראה בספרו. ועוד אמר רש"י ז"ל 4 בפירושו על "למרבה המשרה", פסוק ו אפשר כי שר שלום ג"כ משמותיו של הקב"ה. וענין "ויקרא שמו אינה לשם ממש אלא לשם גדולה ושררה כמו 'וּקְרָא שם בבית לחם' (רות ד, יא)" ע"כ. והוצרך לזה כי אם "שר שלום" ג"כ משמותיו של הקב"ה, לא נזכר השם שקרא לילד. [ועוד] על "למרבה המשרה", פירש למי יקרא השם השם הזה? למי שהוא מרבה משרה של הקב"ה על עצמו לירוא מפניו. וכן פירש על "ותהי המשרה על שכמו" (ט, ה).

4כל הפירושים הללו רחוקים, כי היה לו לומר "ויקרא פלא יועץ אל גבור אבי עד שמו שר שלום". עכשיו שכתוב "ויקרא שמו פלא" וגו' אין לפרש רק כמו שבארנו והוא שהילד יקרא שמו של הקב"ה בכל התוארים הללו, להזכיר הגבורות והחסדים שנעשו עמו. ו"שר שלום" כמו "לשר שלום" וכמו שאמרנו. והבן. ובזה נשלם כל החדר הזה, כי קבצנו בו כל לשון "עצה" הסמוך אל השם ב"ה המונחים על ההסכמות העליונות הנודעות לנביאים בעניני ההנהגה לחסד ולמשפט. והתבארו כולם בטוב טעם ודעת, עפ"י הכללים שיסדנו עליהן.