גן נעול, בית שלישי ז:ח

1"אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה" (ישעיה מו, י). פירוש. הכתוב הזה נכתב בנבואת ישעיה על בבל, ונבא כשתאבד מלכות בבל שיֵצאו ישראל מתחת ידם, ואמר "מגיד מראשית אחרית" (שם). ומקדים "אשר לא נעשו", כלומר אני ה' מגיד מראשית-דבר אחריתו מה יהיה. וכן אני מודיע מקדם מה נעשה בכל דור ודור, כי אני הוא היועץ והמסכים על כל הדברים, ואני מצוה שהענינים שהסכמתי עליהן יקומו. לא כדרך בני אדם שמסכימים, ואחרים יפרו עצתם; אבל עצתי תקום לעולם. גם בן אדם אם יעשה כעצתו, פעמים רבות לא ישיג חפצו ולא יצלח במעשהו על פי עצתו. ואני ה' "כל חפצי אעשה", כלומר כשאעשה כעצתי אשלים חפצי כאשר חפצתי. ולכן הגדתי עצתי על בבל מראשית, כי מי יתיצב כנגדה להנצל מגזרתו? וכבר בארנו זה למעלה.

2"קורא ממזרח עיט, מארץ מרחק איש עצתי" (ישעיה מו, יא). פירוש. כמו שאני קורא ממזרח עיט והוא עוף השוכן במדבר, ודרכו לבוא על הפגרים והנבלות, שכתוב במראה בין הבתרים "וירד העיט על הפגרים" (בראשית טו, יא), והוא בא בקלות-רב ממזרח אל מקומות רחוקים, כן אני קורא מארץ מרחק איש שיעצתי והסכמתי עליו שיעשה רצוני בבבל. ורומז על כורש שיבוא קל חיש מארץ רחוק על בבל, והמשילוֹ לעיט הבא על הפגרים. והנה יושבי בבל תהיה נבלתם סרוחה, וחשובים לפניו ית' כפגרים מתים, ולכן היורד עליהם לכלותם נמשל לעיט. והוא המשל עצמו המפורש בתורה אצל ברית בין הבתרים שהמשיל המלכיות לפגרים, וישראל מתקיימים לעולם המשילם לתור וגוזל. ואמר "ואת הצפור לא בתר" (טו, י). וכן אומר רש"י ז"ל "רמז שיהיו ישראל קיימים לעולם".