גן נעול, בית שלישי ח:יב

1והכתובים שנזכר בהם לשון "עצה" על מעשה שמים וארץ וצאצאיהם, אלו הן. "מה יעצת ללא חכמה" (איוב כו , ג) פסוק זה פירשנו למעלה עם הכתובים שהן בנין בבנין הקל, וענינו מפיר העצה במעשה שמים וארץ, כמו שיראה הקורא ממה שבארנו שם, ואין צורך בהכפלת הדברים.

2"גם זאת מעם יי' צבאות יצאה, הפליא עצה הגדיל תושיה" (ישעיה כח, כט). פירוש. החידה הזאת שהגדתי לכם מחרישת החורש וזריעת הזורע ותקון השדה, וחביטת הקצח והכמון במטה, ודישת הלחם בחרוץ (ישעיה כח, כג-כח) קבלתי בנבואה מעם ה' צבאות, לא מלבי דברתיה. כי יש בודה זאת. והנמשל ממנה ענינים נפלאים בחכמת בריאת שמים וארץ, ובחכמת נפש האדם. כי האדם כמו עולם קטן, 1 רבנו בחיי, בראשית א, כז ובנין נפשו וכוחותיה יש בה דוגמת הנמצאים בשמים ובארץ. ובחכמת השם ב"ה יצר הנפש כדמות העולם, להקיש מזה על זה ולהמשיל מאחד על השני למען יקחו מוסר ויחכמו. ולכן הוא ב"ה העושה גם שניהם הגיד לי החידה הזאת והנמשל אליה להודיע אותה לכם. כי הוא ב"ה הפליא עצה, כדרך "פלא יועץ" (ישעיה ט, ה). כלומר עצותיו נפלאות ונשגבות מדעת האדם, גם זה בתבונה שאין לה חקר. ועל פי מועצותיו והסכמותיו "הגדיל תושיה". ומלת "תושיה" על מעשה החכמה שעשה בשמים ובארץ. ויתבאר בבית זה בעז"ה כי כל "עצה" נופל על ההסכמה בדברים שנמשך מהן מעשה, וכדרך "לי עצה ותושיה" (משלי ח, יד). ואין הכונה פה לפרש החידה והנמשל אליה, אבל תמצאנו בעז"ה בספר "מעין גנים" ותעלוזנה כליותיך בדברי מישרים. ורק כיִּוַנְנוּ לרמוז כי מלת "עצה" הנזכר בפסוק זה רומז על מה שיעץ בחכמתו העליונה לעשות בבריאת שמים וארץ. והמעשה כפי העצה היא ה"תושיה". והיטב לפרש המתרגם ז"ל שתרגם "אף דא מן קדם יי' צבאות נפקא, דאתקין עלמא במחשבת דַעְתֵּה רבתא, אסגי עובָדֵי בראשית בְּסַגִי חוכמתֵה". פירוש. הפליא עצה על ציור המחשבה העליונה לתקן ולבנות העולם. ופירש "הגדיל תושיה" על המעשים הרבים שעשה במעשה בראשית שהם כולם בדרכי תעלומות חכמתו, יתברך ויתרומם לעדי עד. כי הכל למשל להסביר אוזן שומעת, כמו שבארנו פעמים רבות. ולכן השתמש המתרגם במלת "מחשבה" תחת מלת "עצה" הנזכר בכתוב. ותבין הכונה מן המבואר למעלה. והוסיף "דַעְתֵּה רבתא" לרמוז שעצותיו נשגבות משיקול דעת כל יצור, וזה אמת.

3"ואיש עצתו יודיענו" (ישעיה מ, יג). פירוש. הנביא מדבר מבריאת שמים וארץ. ואמר "מי מדד בשעלו מים" וגו' (שם, מ, יב). והנה הוא ב"ה גדָל-העצה והכל מאתו, ועל כן אמר "מי תכן את רוח יי'" (מ, יג), כלומר שהודיעו דבר, ואיש עצתו יודיענו מה יעשה. כי הוא ב"ה יעץ על כל דבר ועשה כעצתו. וכן אמר רש"י ז"ל (ד"ה ואיש עצתו) "מי תכן את רוחו ומי איש עצתו אשר יודיענו להקב"ה עצה" ע"כ. ונזכר עצתו בכנוי 2 אות ו' בסוף כי סמוך אל "איש". מי היה איש עצתו שיודיענו דבר הן בעצה החכמה, הן בעצת מעשה תבונותיו וכיוצא. ולכן פירש הפסוק שלאחריו "את מי נועץ" וגו' ובארנוהו למעלה.

4ועוד נמצא פסוק אחד שנזכר בו לשון "עצה" והעמדתיו באחרונה לפי שיש בו מחלוקת בין המפרשים והוא: "אשכילך ואורך בדרך זו תלך, איעצה עליך עיני" (תהלים לב, ח). לדעת רש"י איננו משרש "יעץ", ופירש "ארמוז לך בעיני מה תעשה. איעצה לשון קריצת עין, כמו 'עוצה עיניו לחשוב תהפוכות' בספר משלי" (טז, ל), ע"כ. ודקדוק תיבת "איעצה" זרה לפירוש זה. כי "עוצה עיניו" שנח הפ"א כמו בינה עשה. ובעתידים יאמר "אעשה". אבל "איעצה" מגזרת נחי פ"א יו"ד כמו איעצך, והה"א נוספת כמו "אדעה". גם יתבאר כי "עוצה עיניו" איננו לשון רמיזה אבל הוא כמו "עוצם עיניו", והוא ענין סתימה וכבישה. ולא נמצא בכל המקרא כדוגמתו "עוצה". גם לא מצינו מליצת קריצת ורמיזת עין על המנהיג הטוב והמלמד דעה והשכל. זולתי בענין תארי "איש און" "אדם בליעל קורץ בעיניו" או "ברגליו". אבל ראב"ע ז"ל פירש "לשון 'עצה"', כי כתב בפסוק "אל תהיו כסוס" (תהלים לב, ט), זאת היא העצה" ע"כ. כלומר על העצה הזאת כיון באמרו "איעצה עליך עיני" (לב, ח). ובפירוש הפסוק אמר "רָנֵי פלט תסובבני" (לב, ז), תחסר בי"ת מן רנה, ע"כ. כלומר "ברָנֵי פלט תסובבני", ואמר לשון קולות-מלאכים שאמלט מהם, יוכיחוני ויאמרו "אשכילך ואורך". ולדעתי אחרי שהזכיר התהלה "על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא" (לב, ו) הזכיר המענה בדרך נבואה, כאילו השם ב"ה יענה משמי קדשו לתפילת עבדו ויאמר "אשכילך ואורך בדרך זו תלך", כדרך "אך יתן ה' לך שכל ובינה, השם יברכך". וכן במקרא זה יבטיחהו השם שישכילהו ויורהו דרך זו ילך. ומלת "איעצה", אתן לך עצה, וזאת היא תשובה לשואל דבר עצה. [זהו פירוש] "איעצך" ו"איעצה" המבואר למעלה וכמו כל לשון "עצה" הבנויה בקל, וכדרך הכלל שיסדנו למעלה, כי המתפלל מבקש מן השם ב"ה עצה מה יעשה ובאיזה דרך ילך, כמו שסדרו אבותינו ז"ל 3 תפילת ערבית, ברכת "השכיבנו" "ותקננו בעצה טובה מלפניך". ועל זה יענה השם ב"ה "איעצה עליך עיני", כלומר אתן לך עצה טובה בהשגחתי עליך. ומלת "עליך" כמו למענך. או איעצה נפרד, כלומר אתן לך עצה כי עליך עיני, כלומר כי אני אשגיח עליך. וכן תרגמו מתרגם ספר תהלים "אשכלינך ואלפינך באורחא דנן תהך, אמלכינך ואשוי עלך לטבא עַיְנָי". ופסוק "אל תהיו כסוס כפרד" הנאמר אחריו איננה מפרש העצה שהזכיר, אך הוא דברי המשורר יוכיח את בני אדם.

5והנה מבואר הענין ונשלם מה שכִיוַנְנוּ אליו, כי בארנו בחדרים כל לשונות של "עצה" הנמצאים בספרי הקדש ולא חסרנו זולתי פסוק אחד הנכתב בהתפילות 4 ספר תהלים ויתבאר בסמוך. ובארנו שלא נכתב לשון "עצה" בבנין הכבד 5 פיעל והנוסף 6 התפעל גם במקום אחד. אבל נבנים כולם בקל או בנפעל, וכדרך הכללים שיסדנו למעלה. והנה כמו שכל לשונות "עצה" הנזכרים בחדר זה כולם על מועצות החכמה החֻקים והמשפטים האלהיים, כמו כן נמצאים הרבה מהן בתוך הלשונות המבוארים בחדרים האחרים הנבנים בקל ובנפעל ובשם התאר "יועץ". אבל בחרתי להציג התאר לבד, והבנינים לבד. והשָׂם לבו יפרש הכל על הסדר. ובתוך הדברים רמזתי בכל אחד מהן באיזו מין עצה ידבר, כמו שימצא המסתכל בדברינו, ועיין בזה.