גבורת אנשים טו

1ומכאן קשה לי ג"כ על הטור שכתב בראש סימן ע"ז המורד על אשתו שאינו רוצה לשמש עמה או שאינו רוצה לזונה אם היא רוצה כופין אותו מיד להוציא וליתן כתובתה עכ"ל. (וכ"כ בר"ס קנ"ד אלו שכופין אותו בשוטים להוציא וליתן כתובה מוכה שחין כו' האומר איני זן ואיני מפרנס או שאינו רוצה לשמש כופין אותו ויוציא מיד ויתן כתובה אם תרצה עכ"ל. וכ"כ בס"ס קנ"ד וז"ל ור"ח כתב כל היכא דאמרו רבנן יוציא ויתן כתובה אין כופין בשוטים אם לא שמפורש בו שכופין כגון הנושא בעבירה והאומר איני זן ואיני מפרנס).

2(הגה"ה מיהו מה שהקשה בדרישה ס"ס קנ"ד על הטור בשם ר"ח דהא לא כתב הרא"ש בשם ר"ח אלא דגריס בדברי רב כופין אבל מ"מ ר"ח פסק כשמואל וכמ"ש הר"ן והרב המגיד בשמו לק"מ דס"ל להטור כיון דהרא"ש כתב דר"ח גריס בדברי רב כופין והרא"ש פסק כרב ולא כתב שר"ח לא פסק כן ממילא משמע שגם ר"ח סובר כן. וגם אפשר שמצא הטור בשום פוסק שר"ח פסק כרב וכן הוא להדיא בתשובת הרמב"ן סימן קל"ח וז"ל וכלל זה מסור בידך שאין כופין לגרש אלא באלו בלבד ששנויים בפ' המדיר (כתובות עז.) והנושא את הפסולות כו' וכן האומר איני זן ואיני מפרנס כדעת ר"ח ז"ל עכ"ל.)

3וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא ראוי להחמיר שלא לכוף בשוטים כדי שלא יהא גט מעושה עכ"ל. וכל זה הוא הפך דברי הרא"ש דפ' הבא על יבמתו דמשמע התם להדיא מדבריו דמסקנתו דמשום תשמיש או מזונות לחוד אין כופין בשוטים אלא במונע ממנה כל ענייני אישות. וכמ"ש בתשו' הנ"ל שהבאתי בסי' י"ב וכתב הוא עצמו בתשובה שם שהאריך הרבה בפסקיו והסכמתו שאין כופין אלא בבאה מחמת טענה.

4ועוד קשה לי על הטור דהא כתב הרא"ש בפ' הבא על יבמתו וז"ל ומדפריך עלה שמואל עד שיכפהו להוציא כו' אלמא שסתם יוציא היינו בכפיה. או שמא איכא למימר דהכי פריך שמואל לרב אותה כפיה שאתה אומר שעושין לו כדי שיוציא דהיינו נידוי אותה כפיה עצמה יעשו לו לזון עכ"ל ומסיק על זה וכיון דפליגי בה רבוותא ראוי להחמיר שלא לכוף בשוטים הרי דמספקא ליה להרא"ש דאפי' לרב אפשר לומר דאין כופין בשוטים.

5וראיתי בבית חדש ר"ס ע"ז שכתב על מ"ש הטור במורד מתשמיש כופין שהוא פשוט בדברי הרא"ש פ' המדיר ולא מצינו בשום מחבר שחולק על זה גם ראיה ברורה מפ' נערה שנתפתתה (כתובות מח.) היא בבגדה כו'. ולכאורה נראה דאשתמיטתיה דברי הרא"ש בפרק הבא על יבמתו וכל הפוסקים שהבאתי לקמן סי' כ"ג. ומפרק נערה שנתפתתה אין ראיה דלא אמרינן התם אלא יוציא ולא כופין.

6ואפשר גם כוונת הב"ח אינו אלא לומר דיוציא הוא פשוט ולא נחית השתא בזה דכופין בשוטים.