האמונות והדעות, מאמר העשירי; הנהגת האדם יח

1וראיתי להתנדב בסוף המאמר הזה בזכר מזגי המוחשים קצתם עם קצתם, להיותו תוספת בסדר ‏ובבחינה למה שהקדמנו ממזג המדות. ואומר, הידוע כי המוחשים חמשה, נטעמים, ונראים ‏ונשמעים, ומורחים, וממוששים. ואניח השנים מהם, והם הממוששים, כי אינם מביאים לידי ערבות ‏כי אם בדרך אחד והוא הרך, ואחר כן הטעמים, כי הרכבתם ידועה, כמו ההרובה הפאלודג מהנשא ‏והסוכר והכרכום וזולתם, וכן כל המטעמים מן המזונות והתבשילים. ואכוין בדברי אל שלשת ‏המוחשים האחרים, ואומר, כי המראה הנפרד מלובן או אודם או ירוק או שחור, מנהגו להחליש ‏החוש כשיביט אליו, כאשר יכהה הראות מן ההבטה אל השלג, וכאשר יזיק האודם לעין, ויחלש כח ‏הראות מן השחרות, והדומה לזה, והוא עם זה אינם מביאים לידי ערבות ושמחה רבה, אבל ‏כשימזגו קצתם עם קצתם, יתחדש מהם אפני הערבות ותנועה רבה לכחות הנפש. ואומר, כי ‏האודם המתערב עם הירוק, יניע המרה האדומה ומדותיה, ויראה מהנפש חוזק העוז; והירוק ‏המתערב עם השחור, יניע כח הלחה הלבנה, ותראה הנפש כח השפלות; אך אם יתקבץ השחרות ‏והלובן והירוק והאודם, יניעו כח הדם, ויראה מן הנפש כח המלכות והממשלה; וכאשר יתחבר ‏הירוק עם הירקרק, יניעו כח המרה השחורה, ויראה מן הנפש כח המורך והאבל; וכן אם יוסיף ‏או יחסר בה מזג המראים, יתחדש לנפש מכחותם כפיהם. וכן הקול הנפרד והנעימה הנפרדת ‏והנגינה, לא יניעו ממדות הנפש כי אם דבר אחד בלבד, ופעמים יזיקוה, אבל המזגם ישוה מה ‏שיראה ממדותיה וכחותיה, וראוי לך לדעת מעשיהם נפרדים עד שיהיה כפיהם. ונאמר, כי הנגינות ‏שמנה, לכל אחת מהם שיעור מהנעימות. הראשון מהם שעוד השלש נעימות, שתים סמוכות, ואחת ‏נעה; והשניה שלש נעימות, אחת נחה ואחת נעה, ואלה השתי נגינות, מניעים כח האדם וכח ‏המלכות והממשלה; והשלישית שעורה שתי נעימות סמוכות אין ביניהם זמן נעימה, ואחת נחה, ובין ‏כל השפל והגבה והשפל זמן נעימה, וזאת לבדה מעירה המרה האדומה והגבורה וחוזק הלב ומה ‏שדומה להם; והרביעית שעורה שלשה נעימות סמוכות, לא יהיה ביניהם זמן נעימה, וכן כל שלש ‏ושלש זמן נעימה, וזאת לבדה מניעה הלחה הלבנה, ותראה מהנפש כח השפלות והכניעה והמורך ‏והדומה לזה; והחמישים שעורה נעימה נפרדת, ושתים שונות זו מזו אין ביניהם זמן נעימה, ובין ‏הגבה והשפל זמן נעימה; והששית שעורה שלש נעימות מתנועעות; והשביעית שעורה שתי נעימות ‏סמוכות, אין ביניהם זמן נעימה, ובין כל שתים ושתים זמן נעימה; והשמינית שעורה שתי נעימות ‏סמוכות, אין ביניהם זמן נעימה, ובין כל שתים ושתים זמן שתי נעימות; ואלה הארבע כלם, מניעים ‏המרה השחורה, ומראות מן הנפש מדות נחלקות, פעם אל השמחה, ופעם אל הדאגה. וממנהג ‏המלכים, למזוג קצתם עם קצתם, עד שתשתוינה, ויהיה מה שתניענה ממדות שמעה אותם, כפי מה ‏שייטיב נפשותם להנהגת המלכות, ולא יוציאם אל הרבוי ברחמים או באכזריות, ולא בגבורה ולא ‏במרך, ולא בתוספת ובחסרון בשמחה. ועל זה יהיה ענין הריח הנפרד, לכל מריח מהם כח, וכאשר ‏ימזגו קצתם בקצתם, יקנה ענין כפי רוב המזג ומעוטו. ומזה שהמר דרור הם יבש, והכפור קר דק, ‏והזעפרן חם יבש, והאהלות קרים ולחים, והענבר חם ממוצע, ומימי הורדים קרים ודקים. וכאשר ‏יעורב כל א' מהם באחר, ימזגו כחותיו ויתקנו לתועלות בני אדם. וכיון שההשויה בכל המוחשים ‏יותר מועילה לאדם, כ"ש השוית מדותיו ואהבותיו שתהיה מועילה לו יותר:‏