האמונות והדעות, מאמר העשירי; הנהגת האדם יט

1והעולה מן הכלל הזה, שיהיה האדם קונה בעולם הזה כפי תקונו, ויאכל וישתה בהתר כפי צרכו, ‏ויציב השגחתו על החכמה והעבודה והשם הטוב, ויקח מכל אחד מהאהבות הנזכרות כפי מה ‏שסדרנו, כל דבר בעתו. וזאת היא הבחירה המשובחת, והיא חמאת מה שזכרו שלמה בספרו בג' ‏מקומות; אחד מהם (קהלת ב' כ"ד) אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו וגם ‏זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא. ואמרו שיאכל ושתה, שער המזון, ואמרו בעמלו, שער הקנין, ‏ואמרו מיד האלהים, רוצה בו מהתרו ממה שחננו בוראו, לא ממה שהוא חומס וגוזל. ואמר והראה ‏את נפשו טוב, הם שבעה ענינים מספר עליהם בספרו שהם טוב; והשני (קהלת ג' י"ג) וגם כל האדם ‏שיאכל וישתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים הוא, וזה עוד כולל ארבעה ענינים, המזון, מאמרו ‏שיאכל ושתה, והקנין, מאמרו בכל עמלו, ומן ההתר, באמרו מתת אלהים הוא, ורומז אל השבעה ‏ענינים, באמרו וראה טוב; והשלישי (קהלת ה' י"ז) הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות, ‏יש בו הארבעה ענינים אשר זכרנו, והוסיף עליהם אשר יפה, ורומז בזה שתהיה כל אחת מהמדות ‏והאהבות בעת הראויה לה לא בזולתה, כמו שאמר מפורש בספר הזה (קהלת ג' י"א), את הכל עשה ‏יפה בעתו. וענין טובה הזכורה בפסוק הזה יש בו שלשה פנים מן החכמה כאשר פרושם בספר ‏הזה. ואמר טובה חכמה מכלי קרב (קהלת ט' י"ח) טובה חכמה מגבורה (קהלת ט' ט"ז), טובה חכמה עם ‏נחלה (קהלת ז' י"א). ולכל פסוק מהם מדה מיוחדת. אך טובה חכמה עם נחלה, הוא מיוחד בחכמת ‏הטבעים ויצירת העולם, מפני שסופו ויותר לרואי השמש (שם); ואמרו טובה חכמה מגבורה, הוא ‏מיוחד בהנהגת המלכות, כי הגדתה ובא אליה מלך גדול וסבב אותה (קהלת ט' י"ד); ואמרו טובה ‏חכמה מכלי קרב, הוא מיוחד בעבודה וביראה, מפני שסופו וחוטא אחד יאבד טובה הרבה. אבל ‏פרושי השבע עניני טוב אשר זכרנו שהם מן הספר, מהם השם הטוב והזכר הטוב, אמר בו (קהלת ז' ‏א') טוב שם משמן טוב; ומהם זכרון המות בעת המקרים ולא ישכח, אמר בו (קהלת ז' ב') טוב ללכת אל ‏בית אבל מלכת אל בית משתה; ומהם הכעס לכבוד הבורא, אמר בו (קהלת ז' ג') טוב כעס משחוק: ‏ומהם ראות אחרית הדברים, אמר בו (קהלת ז' ח') טוב אחרית דבר מראשיתו; ומהם הסבל והמתון, ‏אמר בו (שם) טוב ארך אפים מגבה רוח; ומהם חברת החכמים והצדיקים, אמר בו (קהלת ז' ה') טוב ‏לשמוע גערת חכם; ומהם שיאמין האדם שאיננו נמלט מחטא, כדי שיכנע בעבור זה לפני אלהיו, ‏אמר בו (שם י"ח) טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך. וכבר התבאר כי החכם בעת שחקר ‏עניני העולם, רמז אל אלה הי"א דברים, שבעה קראם טוב, ושלשה קראם טובה, והאחד קראו יפה, ‏והוא עשות כל דבר אהוב ונמאס בעתו. ואלה האחד עשר אמנם יעשו אחר לקיחת המזון מהקנין ‏המותר, ובמקום אשר נברא לו כאשר בארנו. ואחרי שקרבתי השער הזה ככל מה שיכולתי מדרכי ‏הקירוב אומר, כי כל הספר איננו מועיל כי אם לזכות הלב וכונת תקונו, כמו שאמר (איוב י"א י"ג) אם ‏אתה הכינות לך. ואמר החכם: בכל לבי דרשתיך בלבי צפנתי אמרתך (תהלים קי"ט). וראוי שיזככו ‏הלבבות ויכנעו לשם אלהינו יתברך, וכמו שאמר (מ"ב כ"ב י"ט) יען רך לבבך ותכנע מפני יי' בשמעך ‏אשר דברתי על המקום הזה וגו'. הלא תראה כי הנאכל והנשתה והנראה והנשמע עושים עם כונת ‏הלב יותר ממה שעושים בלעדיה:‏

2ואשאל מהאל יתברך ישימנו מן המאמינים, ולא מן התועים. וישים בלבנו אהבתו ויראתו, כדי שנזכה ‏לחיי העולם הזה ולחיי העולם הבא:‏

3תם ונשלם ספר האמונות, ת"ל מגלה צפונות