עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryהמידות לחקר ההלכה

המידות לחקר ההלכה, חלק ב, יד; בעצם ובפועל כח

המידות לחקר ההלכה · HaMiddot leCheker haHalakhah, Part II, Method XIV 28

Open in the reader →

1לפעמים יש ספק בקדשים, אם זהו פסול בעצם או רק בפועל, או בלשון הגמרא, אם זהו "פסול בגופו" או רק "בדם ובבעלים" 1180 ראה לעיל (אות ז). , מה שעמדנו על זה בספרנו ד"מ דרך הקודש ח"ב (שמעתתא י"ד 1181 פרק א-ד. ): אם שלא לשמן זהו פסול בעצם הקרבן, כמו כל פסול פיגול; או שזהו רק חסרון בעבודה , שכל אחת מד' עבודות הנעשית במחשבת שלא לשמה איננה עבודה להכשיר, ונמצא שזהו רק חסרון בפועל, חסרון הדם שכבר נזרק במחשבת שלא לשמה והוה כמו נשפך הדם 1182 ראה מש"כ הגהמ"ח לעיל (מדה ב אות יד) לדון אם פסול שלא לשמה הוא 'העדר' או 'סיבה', והיינו כנ"ל האם הוא רק העדר מחשבת לשמה או שהוא מחשבה הפוסלת, וכן הוא בדרך הקודש (שמעתתא יג פרק ג) בהרחבה. והאחרונים האריכו בזה טובא ועיין נמי בחי' מרן הרי"ז (מעשה הקרבנות פ"ד) וחי' הגרי"ז (ריש זבחים), ומה שהביא בשמו בקונטרס יונת אלם (סי' לד), וע"ע קובץ שיעורים (ח"ב סי' כב אות א וראה שם אות ה-ו) בשם הגר"ח, ושיעורי הגר"ש רוזובסקי (פסחים אות קעד), ואכמ"ל. .

2והראיתי שמה 1183 בפרק ד. שיש בזה מחלוקת רש"י ותוס' במנחות (מ"ח ע"ב), בהא דאמרינן שם "כבשי עצרת ששחטן שלא כמצותן פסולין ותעובר צורתן ויצאו לבית השריפה", שרש"י פירש, שהכוונה למחשבת שלא לשמן, והתוס' חולקים על זה, ועי' שם 1184 ראה חידושי מרן רי"ז הלוי (הל' פסולי המוקדשין למנחות מח, א) שהביא דברי רש"י הנ"ל וחילק בין פסול הגוף שהוא רק ביוצא וטמא וכדומה שפסולן בבשר לבין פסול שלא לשמה שחל רק על ה'קרבן' שבו ולא על הבשר ממש. ובהמשך דבריו כתב דדברי רש"י לא נאמרו אלא בכבשי עצרת ושלמי נזיר דילפינן מחטאת שאין להם הכשר כנדבה, אבל אין להם פסול הגוף. וע"ע נתיבות הקודש (מנחות שם); קה"י (זבחים סי' ב). .

3ועכ"פ גם מכאן אנו רואים, שההגדרה של "איסור חפצא ואיסור גברא" וההגדרה של "בעצם ובפועל" - שני דברים נפרדים המה, דהא בודאי גם בפסול של נשפך הדם - האיסור הוא איסור חפצא, דהא כל המקור של איסור חפצא אנו למדים מקדשים שלפני זריקה, ובכ"ז פסול שכזה כבר לא נקרא פסול בגופו, כנ"ל 1185 ראייתו של הגהמ"ח צ"ע, כי לכאורה הגהמ"ח הרכיב כאן שני נושאים שונים. האחד, איסור קדשים לפני זריקה שכוונת הגהמ"ח בזה היא לאיסור נדרים שבו שהוא איסור חפצא (והוא מלבד האיסור אכילת קדשים לפני זריקה אשר בזה דן כבר הגהמ"ח לעיל מדוע שלא יהיה בזה אין איסור חל על איסור). והשני, הוא הפסול להקרבה אשר אין הפסול בקרבן עצמו רק במה שאין דם או שאין בעלים, ופסול זה הוא איסור דבר אחר גרם לו. .