העמק דבר על ויקרא ז:יח

1ואם האכל יאכל וגו׳. דרשת חז״ל ידוע דמיירי במחשבת פגול. אבל לפי הפשט קאי על האוכל. ובאשר דאכילת קדשים משלחן גבוה קא זכו כדאי׳ במס׳ ביצה דף כ״ה. ונחשבו לבעלים כאלו מכינים שלחן גבוה כ״י. והוא לכבוד לבעלים אם עולה לרצון לפני ה׳. אבל המאכל ביום השלישי כבר נתקלקל כדאי׳ שלהי מס׳ תענית ואינו כבוד לגבוה שיאכלו על שלחנו בשר מקולקל. מש״ה אינו לרצון:

2המקריב אתו לא יחשב לו. כאלו הכין לגבוה:

3פגול הוא. ומאוס:

4והנפש האוכלת וגו׳. דאוכל משלחן גבוה שלא ברצונו ית׳ ה״ז כאוכל על שלחן המלך והוא אינו קרוא: