העמק דבר על ויקרא ח:לו

1ויעש אהרן ובניו את כל הדברים. כבר דקדק הרמב״ן ע״ז הלשון דבכ״מ כתיב ויעשו כאשר צוה ה׳. [ומש״כ הרמב״ן ע״ז משום שהוסיפו על דבר ה׳ באש זרה אינו מובן שזה היה בשמיני ולא בז׳ ימי המלואים דפ׳ זו. אולי הרמב״ן לטעמיה שכתב להלן פ׳ י׳ שמקרא דאזהרה ושמרתם וגו׳ קאי על השמיני. אבל ג״ז דוחק] איברא עיקר כל הדברים אינו מובן. שהרי לא היה על אהרן ובניו לעשות זולת אכילה וישיבה פתח א״מ. אלא פי׳ ויעש וגו׳ את כל הדברים. כמו שמתפרש בס׳ דברים ל״ב מ״ו לשמור לעשות את כל דברי וגו׳ שהוא דקדוק בדברים ולהעמידם על מתכונתם כך הפי׳ כאן שעסקו בתורה ועשו את כל הדברים וגו׳ וע׳ להלן ט׳ ו׳ מש״כ שם בהר״ד:

2אשר צוה ה׳. היינו בקבלה בע״פ:

3ביד משה. פי׳ חז״ל בכריתות די״ג עה״מ אשר דבר ה׳ אליהם ביד משה. אשר דבר ה׳ זו הלכה. ביד משה זו גמרא. פי׳ הלכה היינו הלמ״מ והכי אי׳ בסנהדרין דפ״ז דבר זו הלכה יע״ש דמבואר הלמ״מ. וגמרא הוא מה שחידש בפלפול התלמוד שניתן הכח למשה וזהו לשון ביד משה. בכח משה שנתן לו הקדוש ברוך הוא להעלות מעצמו. וכן כאן הפי׳ שעשו גם מה שלא נתבאר בקבלה אלא שחידש משה הכל עשו :