העמק דבר על במדבר יד:יא

1עד אנה ינאצוני. משמעות נאצה הוא בזיון. כמו כי נאצו האנשים את מנחת ה׳ בשמואל א׳ ומי שמסיר מעליו השגחת ה׳ ה״ז מבזה אותו כ״י. וכמו דכתיב נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור (ישעיהו א׳:ד׳) פי׳ המה לא רצו בהשגחתו. מש״ה הסיר המקום השגחתו מהם וה״ז כמו נזורו לאחור מבלי הביט ע״צ. ואמר הקב״ה למשה זה הלשון גם על הכת שאמרו שאין הבעל הבית יכול להוציא כליו גם על הכת שרוצים להנתק מהשגחתו ומעול עבודתו ית׳:

2עד אנה ינאצוני. והבדל בין עד אנה לעד מתי. דעד מתי משמעו בכמות הזמן. ועד אנה משמעו באיכות הענין ועל הכת שאמרו והסתפקו במעוט היכולת אמר עד היכן מגיע נאצה זו. דגם עד כה הסתפקו במעוט היכולת אם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו. וגם זו נאצה. אבל אינו כ״כ. שהרי באמת הוא דבר פלא למעלה מהליכות הטבע. אבל היכולת להגבירם במלחמה בדרך הטבע אינו מן הפלאות כ״כ. וא״כ הנאצה רבה בזה. וכן על הכת שמרדו בהשגחה אמר עד היכן מגיע נאצה זו. דגם עד כה בקשו להנתק מתחת השגחה בדרך תפארת עד אשר משום זה שלחו מרגלים כמש״כ. אבל אינו נאצה כ״כ שהרי באמת הוא דבר קשה ולמעלה מכח טבע אנושי. אבל שעבוד מ״ש והשגחתו ית׳ עפ״י דה״ט אינו קשה כ״כ. וא״כ הנאצה רבה בזה:

3ועד אנה לא יאמינו בי. זה אמר ה׳ נגד הכת שאמרו בשנאת ה׳ אותנו מביא אותנו לנפול בחרב. ע״ז אמר ה׳ עד היכן אעשה כ״כ אותות שלא כן הוא. אלא רצוני שיכבשו א״י. וכמו שמבואר בפרשת דברים שהוכיח משה לפניהם ממה שעשה הקב״ה נפלאות בקרבם מה שאין נוגע לבניהם אלא להם עצמם. מזה אות ברור שאין מחשבה אחרת ח״ו. ולא אמר ה׳ בכל נפלאותי משום שאין הכונה כאן שיכירו מזה יכולת ה׳. אלא שיקחו מהנפלאות אות שכך הוא רצונו ית׳. ובתהלים ק״ו כתיב וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו. היינו מה שאמר שהוא אוהב אותם ורצונו בטובם: