העמק דבר על במדבר יד:יב

1אכנו בדבר. בפעם א׳ את כולם כמכת דבר:

2ואורישנו. אין הפי׳ ואורישנו אליך. והיאך יעלה עה״ד להרוג טף ונשים ועוד כמה צדיקים שלא חטאו גם שבט לוי. אלא ה״פ ואורישנו לבניהם שישארו הטף במדבר עד שיגדלו ויכבשו א״י וכ״כ הספורנו:

3ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו. משום שאם יהרוג את בעלי המלחמה בשעה אחת. הלא יפול פחד המלחמה שלא יבואו אוה״ע שסביב המדבר או הכנענים עליהם. ע״ז אמר ה׳ שאתה בעצמך היינו בכח הנסיי שבך יועיל יותר מגוי גדול ועצום כמוהו. אבל ודאי ישארו עוד צדיקים וכמו יהושע וכלב. אלא שלא יועילו להגן על הטף ונשים. אחר שאין להם כח נסיי. וכל אותו הדור שהיו מזוינים במלחמה ימותו. והטף שלהם יירשום. ואך כח משה יגן עליהם בדרך נס נפלא עד שיגדלו ויעלו למלחמה [והכי משמע בפסיקתא רבתי דיוה״כ שמשה עמד על מדת ארך אפים והשיבו הקדוש ב״ה שתהיה נצרך לה במרגלים הרי שלא היה מתחלה הגזירה אלא על אותו הדור שימותו מיד. ומשה פעל בתפלתו להאריך אף מ׳ שנה]: