העמק דבר על במדבר כד:ז
העמק דבר על במדבר · Haamek Davar on Numbers 24:7
Open in the reader →1יזל מים וגו׳. אחר שהראהו הקב״ה שבחן של בניו. הראהו שבחי הדורות משעה שנכנסו לארץ עד ימי משיח שיבא ב״ב. ולא ראה ימי הרעה רק ימי הטובה כדי לנקר את עיניו ונגמר זה הענין בפעם הרביעית. ואמר על דור השופטים שהיה להם מלחמות וגלו הרבה בקרב אוה״ע. ואנו לא ידענו ועוד היום יש מקומות שנמצאים ישראל שאומרים שהן מזמן פילגש בגבעה. ומי יודע אם לא גלו בעת שנתגברו עליהם בימי שפוט השופטים ובלעם ראה הטוב שבזה הפרט ואמר יזל מים מדליו וזרעו במים רבים. ביאור המשל דאם מגיעים דלי מלא מים למים רבים מיקרי זריעה ומש״ה מהני השקה לטהר המים כפרש״י ביצה דף י״ז ובכורות דף כ״ב. אע״ג שמכ״מ מי הדלי עומדים בפ״ע ולא נבטלו לגמרי אלא נזרעו ונתחברו. משא״כ אם תפול טיפה מים לנהר לא שייך לומר זריעה והשקה אלא הטיפה נתבטלה בתוך הנהר. כך אם גולה מאומה אחת לחבירתה אם הגלות הוא סך רב. אזי המה עם בפ״ע עומדים ומתחברים להמושל בם. אבל אינם בטלים לגמרי משא״כ אם גולה גוי אחד באומה שלמה אזי הוא בטל לגמרי אבל לא כן ישראל שאפי׳ גולה קצת ממנו לאוה״ע שנמשלו למים רבים. כמאמר ישעיה הנביא הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון וכתיב מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. מכ״מ אינו בטל לגמרי. אלא מתחבר לו כדכתיב ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם אבל מכ״מ אינם בטלים לגמרי ועושים פרי לשמו ית׳ וזהו דבר בלעם יזל מים מדליו. אפי׳ אינו אלא נזילה שהוא טיפה מן הדלי. וזרעו במים רבים. מכ״מ אינו אלא כזריעה במים רבים ולא בטל ממש. והדבר מובן שאחר שהוא בזריעה שמחובר לארץ מכ״מ עושה פרי למינו כך ישראל אע״ג שהוא גולה מכ״מ בסוף יוצא ממנו זרע רשום בקרב האומה שהוא גולה ומתקדש על ידו שם שמים והוא עיקר התכלית של הגלות כמש״כ בפרשת שלח עה״פ ואולם חי אני וימלא כבוד ה׳ את כל הארץ. והנה אע״ג שזה השבח ראה בלעם עוד לפני שהגיע לדור של שאול כמש״כ. מכ״מ נכלל בזה כל ימי הרעה אשר ישראל גולים לאוה״ע:
2וירם מאגג מלכו. יחל הרמת המלוכה מאגג. משעה שיהי׳ כובש שאול את אגג ועשה בו כליון גדול:
3ותנשא מלכותו. כת״י ובגין דיחוס עלו יתנטיל מיניה מלכותיה. מלשון ישא את ראשך מעליך. ככה ראה שניטל מלוכת שאול ג״כ מאגג. אמנם אין בזה קללה. כי מה שהורם המלוכה משאול לא היתה לאוה״ע ולטובתם. אלא לכבודם של ישראל כדי שיצמח קרן דוד שרואה בלעם: