העמק דבר על במדבר ד:ג

1כל בא לצבא. בכל מקום כתיב כל הבא לצבא. זולתי בזה המקום. ולאו דבר ריק הוא. והענין דנכלל בזו התיבה משמעות אחרת. היינו כל הכשר לכך. כמו לשון הנביא יחזקאל ט״ז ט״ז לא באות ולא יהיה. דמשמעו שם לא כשר הדבר ולא יהיה. וכן ביארנו בס׳ דברים י״ח כ״ב לא יהיה הדבר ולא יבא יע״ש. ובל״א אומרים (עש קומט ניט צו) כך הפי׳ כאן ולמדנו שלא כל שהיה מבן שלשים שנה נמנה כאן. אלא מי שראוי למשמרת הקודש. והיינו דאיתא ברבה טעם שהיה מבני קהת בני שלשים פחות משליש ולא כבני גרשון ובני מררי. הוא משום שהיה הארון מכלה והורג בהם. ותמוה שהרי נמנו קודם שהגיעו לכך. אלא ה״פ בשביל שהתבוננו בסכנה שלפניהם ממה שראו מכבר בשעת הקמת המשכן ופירוקו בימי המלואים שמי שנגע בארון ולא היה מוכשר לכך ניזק. ע״כ לא נמנו בכלל נושאי המקדש ונכנסו בכלל טפלים:

2לעשות מלאכה באהל מועד. אין לפרש מלאכת המשא דא״כ יהא מוכח מכאן דהעברת ד״א ברה״ר מיקרי מלאכה. ובר״פ הזורק לא משמע הכי. אלא פי׳ מלאכה עשיית כלי קודש אם נדרש לעשות מחדש איזה כלי שרת וע״ע להלן כ״ג. וע׳ מש״כ לעיל ג׳ ל״א. וא״כ פי׳ לצבא למשא שזהו עיקר עסק בני קהת:

3לעשות מלאכה. בפ״ע אם יהא נדרש גם לזה: