הדר זקנים על התורה, שמות כא:לב
הדר זקנים על התורה · Hadar Zekenim on Torah, Exodus 21:32
Open in the reader →1אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו. פי' עבד שרועה הצאן ובא הצאן ונגחו ומת ל' כסף נותנין לו שכן דינו של רועה להשכירו. כדכתיב בזכריה. וארעה את צאן ההרגה ואומר להם אם טוב בעיניכם הבו שכרי וישקלו שכרי ל' כסף:
2כסף. ל' שקלים יתן לאדוניו גזירת הכתוב היא. ורמז מהא דכתב ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. יה"יה בגימ' שלשים. והשקל פירש"י משקל ד' זהוב' שהיא חצי אוקיא למשקל הישר שבקולויי"נא דהינו י' איטר"לינש שהרי יש במר"ק י"ג דינר וד"פ איטר"לינש והאוקיא שקורין אונ"צא שהוא שמינית שבמר"ק כ' איטר"לינש נמצא חצי אוקיא י' איטר"לינש. ואם כן הזהוב משקלו ב' איטר"לינש וחצי. ומכאן יש ללמד דה' סלעים של פדיון הבן עולים ג' איטר"לינש. דסלע ר"ל שקל דקרא ואמרינן הכא דהשקל הוי י' איטר"לינש. וקשה לרבינו תם על זה שהרי אמרינן דדינר של כסף אחד מכ"ה בדינר זהב. פי' דדינר של זהב שוה כ"ה דינרין מכסף ואי אמרת דהדינר של כסף עולה ב' אישטר"לינש וחצי א"כ הדינר של זהב שאנחנו קורין מאיי"לא דמו"צא שוה כ"ה פעמים ב' אישטר"לינש וחצי דהיינו ס"ב אישטר"לינש וחצי שהוא כ' דינר טורטי"יש וי"פ. ועכשיו הזהוב שאנחנו קורין מיי"לא מו"צא אינו שוה כי אם י' דינרין טורטיי"ש ואין יכול שהוזל כל כך. לכך אמר ר"ת שהדינר של זהב שוה כפלים משל כסף. והיינו דאמרו חכמים הדינר אחד מן כ"ה של דינר זהב. כלומר דינר של כסף. ששוקל החצי מדינר של זהב אינו שוה אלא אחד מן כ"ה חלקים מדינר של זהב ששוקל ב' ידות מההיא דשל כסף. וכיון דקים לן דדינר של זהב שוקל ב' אישטר"לינש וחצי דינר של כסף אינו שוקל אלא מחצה אישטר"לינא ורביע. והשקל שהוא ד' דינרין מכסף. כדאמרינן שקל ד' דינרין הוי משקלו ה' אישטר"לינש. נמצא ה' סלעים שהם ה' שקלים. עולין כ"ה אישטר"לינש. והוא חצי דינר טורטי"יש ור"פ. ולזה החשבון מכוון הא דאמרינן דינר של כסף אחד מן כ"ה של זהב דכיון דדינר של כסף אינו שוקל כי אם מחצה אישטר"לינש ורביע. דינר של זהב אינו עולה כי אם ל' אישטר"לינש ששווים י' דינרין. וכן שוה עכשיו המי"ילא דמו"צא דהיינו דינר של זהב. ואע"ג דמסיק תלמוד דשוה כ"ה דינר של כסף ולא חשבנוהו אלא לכ"ד דינרין שעולין ל' איטר"לינש. י"ל דהאחד משום הכרע הוי. אבל גוף הדינר לא היה שוה כי אם כ"ד דינר. וראיה לר"ת מן גורן ארונה. דכתוב א' אומר שלקחה דוד בחמשים שקלים. וכתוב א' אומר בשש מאות שקל הא כיצד ן' שקלים של זהב. ששוים ו' מאות שקלי כסף. ואע"ג דבקרא דשש מאות כתיב ו' מאות שקלי זהב. ה"ק שש מאות שקלי כסף שפרע לו בזהב. ועוד ראייה מבכורות דמסיק התם גבי פדיון בכור. שאם נתן הישראל לכהן דינר אחד של זהב דמהדר ליה הכהן זוזא ושתותא. לפי שאינו חייב לכהן כי אם ה' סלעים ששוים ב' דינרים של כסף. שהסלע ד' דינרים של כסף. והדינר של זהב שוה כ"ה דינרים של כסף. וכיון דאין חייב לו כי אם ב' דינר מכסף. חייב להחזיר לו זוזא ושתותא מן הדינר של זהב. שהוא ב' דינר של כסף ולא ישאר לכהן כי אם ב' דינר מכסף. ואמאי נקט כי האי לישנא לימא דמהדר ליה הכהן חומשא. דהיינו א' דינר מכסף אלא משום הכי נקט זוזא מחד גיסא. ושתותא לחד גיסא. לפי שהזוז אינו מן גוף דינר של זהב. כי אם להכרע. אבל השתות הוי מגוף הדינר של זהב. ועוד ראיה דמשקל דינר של כסף אינן שוים. מדנקט סתם תלמודא בעובי דינר של זהב. ולא נקט בעובי דינר כסף. ש"מ דאינן שוים. דמשקל של זהב גדול והיינו כדברי ר"ת. דלפי' רש"י שוים הם במשקל: