הדר זקנים על התורה, שמות כא:לג
הדר זקנים על התורה · Hadar Zekenim on Torah, Exodus 21:33
Open in the reader →1ונפל שמה שור או חמור. ה"ה לכל שאר בהמה. דילפי' שור שור משבת. דכתיב שורך וחמורך ולא נאמר כאן שור או חמור. אלא למדרש שור ולא אדם חמור ולא כלים. ואם תאמר והא איצטריך חד מינייהו למילף משבת. ואם כן היאך אמעיט אדם וכלים. י"ל אי לא ממעטא אדם וכלים. הוה ליה למיכתב ונפל שמה ותו לא ומשמע כל מה שיפול בו. בעל הבור ישלם ומדכתב שור או חמור ש"מ לדרשא. מיהו קשה למה לי למיכתב שור למדרש שור ולא אדם. תיפוק לי מן והמת יהיה לו דדרשי' בבבא קמא. והמת יהיה לו. דכתיב גבי בור. מי שהמיתה שלו יצא פסולי המוקדשין אם נפלו שמה דפטור בעל הבור. לפי דאסורין בהנאה. ומהאי טעמא פטורין נמי אדם דמת דאסור בהנאה. וי"ל דעור המת מותר בהנאה כדאמר עושים עור אדם שטיחין לחמור. עוד יש לומר דמיירי בעבד כנעני של ישראל שלא מל ולא טבל דשרי בהנאה והכי מתרץ בירושלמי על קושיא אחרת תפתר במת גוי. וה"ר משה מפונ"טא דמי"ר נותן טעם לדבריו לומר דמת של גוי מותר בהנאה דמ"ט מת אסור בהנאה מג"ש דשם שם דכתיב ותמת שם מרים וכתיב וערפו שם את העגלה. וא"כ בעינן דומיא דמרים שהיתה ישראלית ולאפוקי גוי: וה"ר יהודה מקורבי"יל תירץ דעל כרחך איצטריך שור למדרש שור ולא אדם. דאי לא כתיב ליה לא סלקא דעתין למדרש חמור ולא כלים דהוה אמינא והמת יהיה לו אתא לומר שהבעלים מטפלין בנבלה. ואיצטריך לומר חמור למעוטי אדם. דיש סברא טפי למעוטי מכלים לפי שהוא בר דעת. והמת יהיה לו. דכתב גבי שור אתא למעוטי פסולי המוקדשין דדרשינן מיניה מי שהמיתה שלו. אבל עתה דכתב גבי שור ולא אדם. דרשינן כלים מחמור והמת יהיה לו אתא למעוטי פסולי המוקדשין. והמת יהיה לו דכתב גבי שור. איכא למימר מלמד שהבעלים מטפלין בנבלה דאין לומר איפכא מסתברא פטורין גבי בור דהיינו פטורין דפסולי המוקדשין שכן פטר בו את הכלים. וה"ר וורדי"מס מן דדא"ום תירץ דעל כרחך איצטריך שור ולא אדם דאי לא כתיב שור. הוה אמינא דהמת יהיה לו בשור אתא למעוטי אדם מי שהמיתה שלו. אבל שור של פסולי המוקדשין בעל הבור חייב עליו דמסתמא אית ליה לאיפטורי אדם טפי מפסולי המוקדשין דאדם הוי כולו אסור בהנאה. ושור של פסולי המוקדשין עורו מותר בהנאה לכך איצטריך שור למעוטי אדם והמת למעוטי פסולי המוקדשין: