הדר זקנים על התורה, בראשית מט:א
הדר זקנים על התורה · Hadar Zekenim on Torah, Genesis 49:1
Open in the reader →1באחרית הימים. בסוף שנה של גלות מצרים מדבר. וה"א דהימים מכריחנו לפרשו. דאי לא כתיב ה"א הוה מפרשי' באחרית הימים בסוף ימי עולם. ד"א בקש יעקב לגלות את קץ העולם ונסתלקה ממנו שכינה. אמר אין ראויין אלו לגלות להם את הקץ שמא חס ושלום שום חטא שיש בהם גורם דבר זה ותמה מאד וחשב ובדק ולא מצא בכל אותיות שמותם לא חי"ת ולא טי"ת עתה נבהל יותר מבראשונה. חקר עוד ולא מצא באותיות שמותם לא קו"פ ולא צא"די אמר עתה בינותי כי אינם ראויים לגלות להם את הקץ כי אין בהם אותיות של קץ ראה יעקב דבר זה ודיבר בדברים אחרים. ואמר ראובן בכורי אתה. פי' ראוי אתה ליטול פי שנים כבכור לכהונה שכהונה בבכורות. ומלכות שאתה בכור כדכתיב ואת המלוכה נתן ליורם בכורו כי הוא הבכור. ולא זכית ונתנה הבכורה ליוסף והכהונה ללוי והמלכות ליהודה וזהו שכתוב בראובן ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף ומי גרם לך זה לפי שפחזת כמים כקיתון הנשפך ולא נותרת כלום. רק המנין שמתחיל בכל מקום מנין בני יעקב מראובן ולכך אמר כמים שהוא דבר לח ונשאר קצת ולא כדבר יבש שלא נשאר כלום. אז חללת יצועי עלה. יצועי אשר נתעלה יותר ממטת אבותי שהרי לא היה בו פיסול אותו חללת. ד"א חללת אותו שהיה על יצועי דהיינו אביך זה והיינו הפי' של משכבי אביך. ד"א ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז. כלומר ראוי להיות לך יתר השאת ויתר עז זה מלכות וכל זה ראוי לך: