הדר זקנים על התורה, במדבר כג:יט
הדר זקנים על התורה · Hadar Zekenim on Torah, Numbers 23:19
Open in the reader →1לא איש ויכזב ובן אדם ויתנחם. קשה והא כתי' בפרשת בראשית כי נחמתי כי עשיתים וכן וינחם ה' כי עשה את האדם וכן וינחם ה' על הרעה. ואומר הרב"ש כי ג' מיני נחמה הם פעמים שאדם עושה טובה או רעה ומתחרט ויש לאל ידו לעשותה זהו כזב שכוזב ופעמים שסובר שיוכל לעשותה ואין לאל ידו ובעל כרחו מתנחם מחמת אונס ועל שתיהם הוא אומר לא איש אל ויכזב אלא מקיים דברו ואף לא בן אדם ויתנחם משום שאין יכולת בידו כי הכל בידו ולא קצרה ידו. ויש נחמה שלישית שאינו בא מחמת העדר כגון אם ידבר הקב"ה על גוי ועל ממלכה להרע כמ"ש על נינוה. ודאי ע"מ כן הוא או' אם יעמדו במרדם ואם יעשו תשובה ישוב מחרון אפו להטיב להם וזהו שאמ' ההוא אמ' ולא יעשה ודבר ולא יקימנה בניחותא וכן להפך ודברו אמת יתברך וישתבח שמו. וכן כתיב רגע אדבר על גוי לנתוש ולנתוץ וכו' ושב הגוי ההוא מרעתו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי עליו ורגע אדבר על גוי לבנות ולנטוע ועשה רעה בעיני ונחמתי על הטובה ונחמה זו אינה תלויה כלל בבורא כי הקב"ה אינו מתנחם כלל שהכל יודעים דאדעתא דהכי נדר. ונחמתי דכתיב בספר בראשית הכי קאמר אעשה עצמי כאלו נחמתי מעשייתם אמנם אין הבורא מתנחם כי אדעתא דהכי שיחטאו בגופם ובמאודם לא יצרם להעמידם. י"מ ההוא אמר ולא יעשה בתמי' ההוא אמר ולא יעשה הקב"ה שהוא מלך מלכי המלכים הקב"ה אמר ולא יעשה: