הגיונות אל עמי, חלק א, ראש השנה יב

1האלקות והטבע

2א. הרגשת האלקות שבאדם קודמת לכל הרגשת חושיו.

3״עלה אלקים בתרועה ד׳ בקול שופר״ (תהלים מז, ו).

4טועים בני אדם בחשבם, כי את הטבע אנו מרגישים בחושינו אנו, שזה אפשר ממש למשמש ביד, אבל את אלקי הטבע מה קשה הדבר להשיגו. מדמים הם בני אדם, כי גם אלה שמכירים את האלקים הנם באים להכרה זו רק על ידי הכרת הטבע שבאה מאליה. אכן באמת כל זה טעות גמורה וחלוטה, וברם הדבר להיפך, שלפני כל החושים, ההכרות וההשגות שבאדם באה מקודם ההשגה של האלקות, כי הרגשת ה״אני״ שבאדם הוא הבית-אב והמחולל ומוליד לכל התחושה שבאדם, ה״אני״ שבו זוהי הנקודה המרכזית לכל מה שמתרחש בקרבו והרגשת ה״אני״ הלא זוהי הרגשת אלקות ממש. כי רק ״אני״ אחד יש בכל הבריאה כולה, זהו ה״אנכי״ ד׳ אלקיך והרגשת ה״אני״ שלנו, זהו רק פרור מהאני האין-סופי של הקב״ה וכמו שפירש״י בסוכה (נג, א) על מאמר הלל ״אם אני כאן הכל כאן״ ש״דורש היה לרבים שלא יחטאו בשמו של הקב״ה, אם אני כאן הכל כאן, כל זמן שאני חפץ בבית הזה״ וכו׳, ובכן הרי הדבר להיפך, שכל הכרת הטבע שבקרבנו באה בתור מסובב מהכרת אלקים שבנו.

5וזהו שאמר ״עלה אלקים בתרועה ד׳ בקול שופר״, קול שופר זהו ה״פשוטה״ ותרועה הלא זהו ההיפך של הפשוטה, כי תרועה הוא קול של שברי שברים מרוסקים ומפוצלים, וגם זה הלא ידוע שאלקים הוא טבע וד׳ הוא מה שלמעלה מן הטבע, ובני אדם חושבים, שהטבע הוא בבחינת קול שופר, בבחינת פשוטה, ומה שלמעלה מדרך הטבע הוא בבחינת תרועה שאיננה פשוטה כלל וכלל. אך באמת הדבר להיפך ״עלה אלקים - הטבע - בתרועה״ וד׳ - מה שאנו קוראים ״למעלה מדרך הטבע - בקול שופר״, בהפשוטה, כי ההרגשה היותר פשוטה שבאדם הוא הרגשת ה״אני״, שהוא חלק אלקי ממעל.

6ב. השם טבע בא רק כדי לשבר את האזן.

7ומה יפים בזה דברי ה״חכם צבי״ (סימן י״ח) שמביא את דברי ״החכם המרומם ונעלה מוהר״ר דוד ניטו נ״ר אב בית דין ומורה צדק בקהל קדוש שערי השמים״ שאמר ״אבל צריך לידע ששם טבע הוא מהמצאת האחרונים, מזמן ארבע או חמש מאות שנה סמוך לזמננו, מאחר שאינו מצוי בדברי חכמינו הקדמונים ז״ל, אלא שהקב״ה משיב הרוח ומוריד הגשם והוא יתברך מפריח טללים, מזה מוכרח, שהקב״ה עושה כל אותם הענינים שהאחרונים קוראים טבע, באופן שטבע אין בעולם, ואותו הדבר שהוא ההשגחה הוא שקוראים טבע. זהו שאמרתי, שאלקים והטבע והטבע והאלקים הכל אחד, דעה זו היא ישרה חסידה וקדושה ואשר לא יאמינו בה הם קראים ואפיקורסים״.

8ואמנם בשעתו יצא על הרב הנ״ל עוררים שהרעישו עולמות עליו, אבל הגאון ה״חכם צבי״ מחזיק דבריו באופן נמרץ מאד ומסיים, כי ״צריכים אנו להחזיק טובה להחכם הכולל המרומם מוהר״ר דוד ניטו הי״ו על הדרשה שדרש להזהיר את העם לבל יטו לבבם אחרי דעת הפילוסופים האומרים בטבע, כי ממנו יצאו תקלות רבות והאיר עיניהם באמונתנו האמיתית, שהכל בהשגחה מאתו יתברך, ואמינא ליה יישר כחו וחילו, וכל המהרהר אחריו אחרי רואי דברינו אלה חוששני לו מחטאת״ וכו׳ וכו׳.

9ואנן מה נוסיף אבתרייהו של מצוקי ארץ אלה?

10ואמנם זהו מה״שקרים המוסכמים״ מה שמוסכם בפי כל כי את האלקים אנו יודעים מהטבע, בעוד שכל מה שאנו קוראים טבע הוא בא רק כדי לשבר את האוזן.