הגיונות אל עמי, חלק א, לשבת שובה כט

1התורה והטבע

2״דבר אחר, האזינו השמים, אמר לו הקב״ה למשה, אמור להם לישראל, הסתכלו בשמים שבראתי לשמשכם, שמא שינו מידתן, או שמא גלגל חמה יצא ממערב, שנאמר, וזרח השמש ובא השמש, ולא עוד אלא ששמח לעשות רצוני, שנאמר והוא כחתן יוצא מחופתו. ותשמע הארץ אמרי פי, הסתכלו בארץ שבראתי לשמשכם, שמא שינתה את מדתה, שמא זרעתם ולא צמחה - וכו׳ - ק״ו, ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד - וכו׳ - אתם, שאם זכיתם אתם מקבלין שכר, ואם חטאתם אתם מקבלים פורענות וכו׳, על אחת כמה וכמה שאתם צריכים שלא תשנו את מדותיכם״

3(ילקוט שמעוני האזינו לב, רמז תתקמב).

4א. ההרמוניא שבין התורה והטבע.

5כיון שהטבע והתורה גם יחד המה יצורי כפיו ורוחו של הקב״ה, הנה אי אפשר ולא יתכן הדבר, שלא תהיה בהם השואה בתכנית ובתוכן, הרמוניא רוחנית, כי נשמה אחת, נשמת כל חי חיה גם בשניהם יחד, כמו שני שריגים אשר ישורגו משתיל אחד שבלי ספק טיב אחד למו.

6ועל כן כשרצה משה רבנו להראות בצואתו האחרונה את מוסר התורה, לקח לו למשל ולדוגמא, לאות ולמופת את השמים ואת הארץ. ״האזינו השמים - ותשמע הארץ״ (דברים לב, א), וכן ישעיה ״שמעו שמים והאזיני ארץ״ (ישעיה א, ב), ונעים זמירות ישראל חבר על זה שיר שלם, שבו הוא שר על הטבע והתורה בנשימה אחת וכוללם יחד כאילו המה חטיבה אחת, ״השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע וכו׳ תורת ד׳ תמימה משיבת נפש״ (תהלים יט, ב-ח).

7וחז״ל אומרים ״אלמלי תורה לא נתקיימו שמים וארץ״ (פסחים סח, ב), הסתכל הקב״ה בתורה וברא את העולם״ (זוהר תרומה), וחכמי הנסתר מאריכים בזה הרבה מאד, ולדבריהם כל יצורי תבל הנה מקורם ושרשם בתורה הקדושה, ולא רק הרמ״ח איברים ושס״ה גידים הם נגד רמ״ח מצוות עשה ושס״ה לא תעשה, אלא שבכלל כל הטבע כולו הוא צלם ודמות של תורתנו הקדושה, ועל כן אנו מוצאים בעולם שבעה אקלימים, מפני כי התורה חצבה עמודיה שבעה, ואם רואים אנו לפעמים אדם יושב במנוחה נכונה ומתפרנס בהרחבה, ולעומתו אנו רואים את חברו שהוא ממרחק יבקש לחמו ואינו מוצא גם שם, והוא עומד נבוך ומשומם מאין יבוא עזרו, כי הסיבה בזה הוא מה שדוגמתו נמצא גם במקראי קודש, שיש פסוק שמתפרש במישרים כהוגן וכענינו בלי שום דוחק, ויש מקרא נדרש לפניו ולפני פניו, ויש גם שאנו אומרים סרס המקרא ודרשהו, ולכל אדם יש לו פסוק, תיבה, אות או תג וקוץ אחד בתורה הקדושה, והכל תלוי במה שנפל בגורלו (עי׳ מ״ש בעל ל״ש בס׳ מ״נ פ׳ בהעלותך).

8ויש שמבארים בזה גם כן סיבת הדבר, מה שאנו רואים עליונים למטה ותחתונים למעלה בהיחס שבין אירופא לאסיה. לפנים היה הרוב מנין והרוב בנין של האנושיות באסיה, שם נמצאו כל הגדולה והגבורה, התפארת וההוד, הדעת וההשכלה של המין האנושי, תחת אשר אירופא היתה קן לבני אדם יושבי חושך וצלמות ומקום מקלט לפריצי חיות. ועתה נהפך הסדר לגמרי, ואירופא נעשתה לשמנה וסלתה של האנושיות ובאסיה צלמות ולא סדרים? כי אסיה מכוונת כנגד ספר תורת כהנים, כי שם החלק המקודש יותר מכל חלקי התבל, בה נוצר אדם הראשון, יציר כפיו של הקב״ה, בה נגלה האלקים על בחיריו, בה התכוננה דעת אלקים בארץ וממנה נפוצה האמונה האלקית. ואחרי חורבן בית המקדש, שכל המקודש ביותר חורבנו גדול ביותר, כפי מליצת הרמב״ן ז״ל, וספר תורת כהנים נעשה לספר של ״הלכתא למשיחא״, למצוות של לעתיד לבוא, הנה גם חלק הארץ המכוון לעומתו גם כן גורל אחד לשניהם יחד.

9ואמנם אין לנו עסק בנסתרות, אבל גם מהנגלות אפשר לנו ללמוד כי יש הרמוניא בין הטבע והתורה וכדברי חז״ל (מ״ר פ׳ בחקותי) ״חוקות ששמים וארץ נוהגים הם חוקות שאני נוהג בהם״. ומתאים לדעת הפילוסוף שלינג באמרו, כי משפטי השכל וחוקי הטבע, בעבור שממקור אחד מוצאם, בהכרח כי יתאימו יחדיו. וזוהי גם כן כוונתם באמרם ז״ל שהקב״ה מקיים את כל התורה כולה, כי חוקות הטבע גופא מתנהגים על פי חוקי התורה, והדברים עתיקים.

10ב. דרך התשובה - דרך הטבע.

11״טובה חכמה עם נחלה ויותר לראי השמש״ (קהלת ז, יא).

12ואם רוצים אנחנו להורות דרך תשובה עלינו להתבונן בדרך הטבע ולא רק ש״אלמלא ניתנה תורה היינו למדים צניעות מחתול וגזל מנמלה וכו׳״ (עירובין ק, ב), שכל אלה המה מסוג החי, כי באמת גם הדומם והצומח גופא מלמדים לנו דרך המוסר ומראים לנו את הדרך תשובה.

13למשל, גם תינוק המוטל בעריסה יודע עכשיו את מה שהורה קופרניקוס, כי הארץ ומלואה כמו כל כוכבי לכת סובבים והולכים כמו במחולות מחנים מסביב לשמש שהיא הגדולה שבכולם - ואמנם להארץ כמו לכל כוכבי לכת יש מחזור כפול, מחזור יום יומי, שכל הגלגלים סובבים והולכים במשך כ״ד שעות על קטרם גופא ומחזור שנתי, שבמשך שנה המה סובבים מסביב לכדור השמש, וממקום שבאו מתחילת השנה המה שבים בסוף השנה.

14ובכן כל אחד מהגלגלים, הנה מלבד דאגתו לטובת הפרט, זהו הסבוב מסביב לקוטרם גופא, אינם מסיחים דעת אף לרגע, מהכלל, מהשמש הכוללת אותם יחד, הנקודה המרכזית שכולם המה באים בתור היקף לה, ובכל רגע ורגע המה מכוונים את צעדיהם גם לעומתה.

15וכשרצה משה רבנו להורות דרך תשובה, הנה די היה לו להראות על השמים ועל הארץ ולאמר: הסתכלו בשמים שמא שינו מדתם, הסתכלו בארץ שמא שינתה את מדתה, ומדוע בן אדם הנך משנה את מדתך אתה, מדוע אתה סובב והולך רק על קטרך וצירך גופא ואת ציר הכלל הנך שוכח לגמרי.

16״טובה חכמה עם נחלה ויותר לרואי השמש״, אך, דא עקא, שאין אנו רואים גם את השמש בעצמה.

17ג. המציאות וההכרחיות בטבע ובתורה.

18״כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום, לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא, לא בשמים הוא - וכו׳ - ולא מעבר לים הוא - וכו׳ - כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו״ (דברים ל, יא-יד). ידוע הוא, שכל מה שמוכרח לאדם יותר לקיומו, זה יותר מצוי בתבל, למשל, האויר לנשימה שהוא הצורך היותר נמרץ לנפש כל חי, הנה הוא בכל מקום ולית אתר דפנוי מיניה. המים, שגם הוא דבר מוכרח לקיומם של כל הברואים, אבל לא במדה כזו של האויר, הנה כבר נמצא במדה יותר פחותה מהאויר, ובכל זאת גם את זה אפשר להשיג על פי רוב חנם אין כסף, ובמדה שהדבר אינו כל כך הכרחי ואפשר לקיים בלעדו, במדה זו הנה הדבר יותר יקר המציאות, כמו, למשל, כסף וזהב, אבנים טובות ומרגליות וכדומה.

19וגם בזה אנו מוצאים ההרמוניא בין הטבע והתורה. למשל, יש בתורה שבע מצוות בני נח, שאלה המה היותר הכרחיים לקיומו של המין האנושי בכלל כעין אויר לנשימה, ואלה קל מאד להשיג את טעמם, וכולם המה ״דברים שאלמלי נכתבו דין היא שיכתבו״, מושכלות הראשונות. יש מצוות שחובתן היא רק על עם ישראל לבד ושאר אומות העולם וגם חסידי אומות העולם בכלל אפשר להן להתקיים גם בלעדן, אלה כבר אינן מושכלות הראשונות ולא בנקל אפשר להשיג את טעמן ומהותן. אכן יש מצוות שהוזהרו בהן רק הכהנים לבד, שהנן בבחינת אבנים טובות ומרגליות, שאפשר לכל ההמון להתקיים גם בלעדן, ורק יחידי סגולה לוקחים זאת לקשט את עצמן, אלו המצוות כבר הן כמעט נגד השכל האנושי וגם שלמה המלך החכם מכל אדם אומר עליהן, ״אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנה״. בקיצור, גם במצוות כמו בטבע הנה במדה שהדבר הוא מוכרח יותר לקיומו של המין האנושי, במידה כזו הוא קרוב יותר אל שכלו.

20אבל יש בני אדם, שמשנים את מדתם ומהפכים את הסדר. למשל, אם בר-נש שאין לו אויר לנשימה ומים לשתות יקשט את עצמו באבנים טובות, מה מגוחך הוא בעיני כל רואיו. והלא ככה עושים אלפי אנשים, שבשעה שהמה מדקדקים גם לפנים משורת הדין במצות הרחוקות משכלן ולבן, המה עוברים בשאט נפש גם על מצוות שהמה בכלל של שבע מצוות בני נח, שהנה בכלל של ״מושכלות הראשונות״, והמה מרחקים את הקרובים ומקרבים את הרחוקים מהם.

21ומשה אומר ״הסתכלו בשמים שמא שינו את מדתם, הסתכלו בארץ שמא שינתה את מדתה״.

22ד. גם בטבע וגם בתורה אנו רואים רק הקשר.

23״והסירותי את כפי וראית את אחורי, אמר ר׳ חנא בר ביזנא, אמר ר׳ שמעון חסידא, מלמד, שהראה הקב״ה למשה קשר של תפילין״ (ברכות ז, א).

24ואמנם גם בזה שוה התורה להטבע.

25כי באמת אין שום דבר בטבע, שיכולים אנו להשיג את עצם עצמותו בשכלנו, ואין הבדל בזה בין הסכל ובין החכם היותר גדול שבעולם, לשניהם אי אפשר לא רק לברוא אפילו יתוש אחד, אך גם להשיג את היותו של יתוש אחד, ואפילו את חיותו של עשב אחד, וההבדל בין הטפש ובין החכם היותר גדול, אינו אלא בזה, שהאחרון מבין יותר את הקשר והיחס שבין מחזות שונים שבטבע, אבל לגוף המחזה גופא, לתוך עצם עצמותו אינו יורד שום בן אדם. למשל, מבארים הרבה מחזות בטבע על ידי כח המושך שיש בכל הבריאה שהגדול מושך את הקטן, אבל מה זה כח המושך גופא, מה מהותו ועצמותו, אי אפשר לשום יליד אשה לדעת זאת.

26ומה יפה מליצת חז״ל על זה ״מלמד שהראה הקב״ה למשה קשר של תפילין״, את עצם התפילין של ראש של הקב״ה לא ראה גם הוא, ורק את הקשר ראה, כי רק זה לבד ניתן לשכל האנושי שאפשר יהיה לתפוס את הקשר והיחס, את הצד השוה בין עובדות שונות, את החבור ההגיוני בין מחזות שונים, אבל לא ירד לעולם לתוך עומקו של המחזה בעצמו.

27וככה היא באמת גם כן בנוגע לחכמת התורה, כיון שיד אחת חוללה גם את הטבע והתורה, אי אפשר באמת רק להבין את הקשר והיחס שבין חלקי תורה שונים, אבל לא את גופי התורה עצמם. ועל זה באו כל המדות שהתורה נדרשת בהן, ועל זה בנוי כל ההגיון והפלפול התלמודי מראשיתו עד מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש עד סוף כל הדורות, אבל גם בנוגע להתורה אנו רואים רק את ה״סחור סחור ולכרמא לא תקרב״.

28ואם יאמרו אנשים, אי אפשר לנו לקיים חוקים כאלה שאין אנו תופסים בשכל, הנה משיב להם הקב״ה - חוקותי ״חוקות ששמים וארץ נוהגים בהם חוקות שאני נוהג בהם״.

29ומשה רבנו מפרש זאת ״הסתכלו בשמים הסתכלו בארץ״, וגם שם וגם בהתורה אם תזכו למדרגה היותר עליונה, הנה לכל היותר אפשר לכם לראות את קשר התפילין של ראש שהקב״ה מניח, אבל לא את התפילין גופא ומכל שכן לא את הראש והמחשבה שבראש.

30ה. הישרות שבטבע ושבאדם.

31״אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים״ (קהלת ז, כט).

32וכשאנו רוצים לשוב בתשובה שלמה, אז ראשית כל עלינו לגרש מלבבנו את החשבונות הרבים ולשוב ולהטבע שבקרבנו, ואז נבוא שוב להישרות שברא אותנו אלקים.

33כמו שאומר חכם אחד ״אין הטבע רוצה שנתמרמר ונתקצף, אין חבה יתירה נודעת ממנו למעשי חסדנו וחכמתנו, כביכול, מאשר למעשי תרמיתנו ומלחמתנו, כשאנו יוצאים מבית האספה לעניני הבחירות, מתוך הבנק, מתוך האספה של חברת הנזירים מיין, או מבית ועד הפילוסופים העוסקים בחקירות עיוניות, ואנו באים אל שדותיו ויעריו של עולמו של הקב״ה, הרי הוא מדבר אלינו, מה לך רותח ומתלהב כל כך חביבי״.

34וכמו שמיעץ הפילוסוף עצה טבוה לאדם שלא לשחוק ולא לבכות אך להבין.

35ואמנם אין בטבע לא שחוק ולא בכיה, אך יש בו חכמה בינה ודעה, משטר וסדר בכל מקום שאנו פונים.

36ועל כל התרגזותנו והתקצפותנו הטבע כאילו אומר לנו ״משטה אני בכם״.

37בקיצור ״הסתכלו בשמים שמא שינו את מדתם, הסתכלו בארץ שמא שינתה את מדתה״.