הגיונות אל עמי, חלק א, יום כיפור מא

1התפלות והזכרת נשמות (להזכרת נשמות)

2א. ביום הכיפורים אנו מרגזים את היצר הרע בכל מיני הרוגז שישנם בידינו.

3ביום הכיפורים אנו משתמשים בכל סמי הרפואות, רפואת הנפש, שישנם בידינו, הננו משתמשים בכל אופני ההגנה שאפשר נגד הצר הצורר, נגד המנוול המכוער הרודף אחרינו.

4כמאמרם ז״ל ״לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע - וכו׳ - אם נצחו מוטב, ואם לאו יעסוק בתורה - וכו׳ - אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע - וכו׳ - אם נצחו מוטב ואם לאו יזכיר לו יום המיתה״ (ברכות ה, א).

5וביום הכיפורים הננו מרגזים את היצר הרע בכל מיני הרוגז הללו גם יחד, קראנו קריאת שמע, קראנו בתורה, משכנו את המנוול לבית המדרש, ואם כל אלה לא הועילו ועדיין השטן מרקד בינינו, אז הננו לוקחים לנו לעזר את התרופה היותר בטוחה, הסגולה היותר בדוקה, את הזכרת יום המיתה.

6וכאן באה ״הזכרת נשמות״...

7ב. הארבע תפלות שביום הכיפורים.

8ארבע תפלות יש לנו ביום הכיפורים שחרית, מוסף, מנחה ונעילה, שהנה מכוונות כנגד ארבע תקופות שבחיי האדם, הילדות והשחרות - ימי העליה, הבחרות - ימי העמידה, הזקנה - וימי הירידה, ולבסוף הנעילה כשננעלים לאט לאט כל השערים, שערי חייו, ונסתמים כל הצנורות של הויתו, ואז מרגיש כל אחד את ה״כי פנה יום״ ו״השמש יבא ויפנה״.

9ואמנם בעת נעילה אין כלל רבותא של הזכרת נשמות והזכרת יום המיתה, כי אז אם אין האדם מזכיר את המיתה, הנה המיתה מזכרת לו להאדם, אבל רבותא היא לו לאדם, אם אפשר לו לבוא להזכרת נשמות דוקא בעת תפלת שחרית, דוקא בעת שעוד טל ילדות נסוך עליו, כמאמר הקהלת ״וזכור את בוראיך בימי בחורתיך, עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ״ (קהלת יב, א).

10ודא עקא, כי אמנם הכל מזכירים נשמות, אבל, לאחר המועד, לאחר שכבר הגיעו לתפלת נעילה. ושוכחים כי תפלת הזכרת נשמות נסדרה במחזור דוקא בין תפלת שחרית לתפלת מוסף.

11ג. הזכרת נשמות דוקא בתפלת שחרית.

12וכדברי חז״ל ״ויהי ערב ויהי בקר יום אחד״ שנתן להם הקב״ה יום אחד ואיזה זה יום הכפורים (בראשית רבה פ״ג, ד״ה ח), כי אמנם ביום הכיפורים לכל הפחות עלינו להרגיש את ה״ויהי ערב״ גם בעת ״ויהי בקר״, להיות חכמים הרואים את הנולד, ולראות את העומד מאחרי כתלנו, ואת הצל המלוה אותנו בכל מקום שהננו פונים, בקיצור, הזכרת נשמות דוקא בתפלת שחרית.

13ד. גם בעת תפלת נעילה אנו מדברים רק על דבר חיים.

14אבל, מאידך גיסא, מה נואלו אלה, שבעת קריאת שמע עדיין הם ב״בל יראה״ בבית הכנסת, בעת קריאת התורה המה ב״בל ימצא״ בכאן, ורק להזכרת נשמות המה תופסים את פני המזרח.

15אלה שוכחים שוב את מאמר חז״ל הנ״ל של ״לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע״, וכו׳, שזאת אומרת שאי אפשר לבוא לידי הזכרת יום המיתה מבלי קריאת התורה וקריאת שמע.

16כי אם מחד גיסא גם בעת תפלת שחרית מצוה עלינו להזכיר נשמות, הנה מאידך גיסא גם בעת תפלת נעילה אנחנו מדברים רק על דבר חיים וחיים.

17״כי לא אחפוץ במות המת״ אנו אומרים דוקא בעת תפלת נעילה.

18וכבר פירשתי את הכתוב (דברים ל, יט) ״העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמות נתתי לפניך - וגו׳ - ובחרת בחיים״ שהכוונה הוא, שאף על פי שכאמור אפשר לבוא להרגזת יצר טוב על יצר הרע גם על ידי המות, זאת אומרת על ידי הזכרת יום המיתה, בכל זאת מיעץ לנו הקב״ה בכבודו ובעצמו, שנוח לו יותר שלא נצטרך לאמצעי קיצוני כזה, אך לבוא לעבודת השם על ידי אמצעי חיים ומתוך החיים, על ידי קריאת שמע והתעסקות בתורה, תורת חיים.

19כי סוף סוף הנכם בני אברהם יצחק ויעקב ולא חלילה בני בניו של... של עשו הרשע, זה האחרון ידע רק מהזכרת יום המיתה לבד, ועל כל מקרה ומקרה אמר ״הנה אנכי הולך למות״, גם בעת שהיה עדיין בריא אולם ואכל את נזיד העדשים לתיאבון גדול וזה הביא לו להמסקנא של ״ולמה זה לי בכרה״.

20והזכרת נשמות לבד, בלי תורה ובלי קריאת שמע, אפשר חלילה להביא לידי מסקנות אלה.

21ובעת הזכרת נשמות זכרו נא היטב, כי אם מחד גיסא עלינו לזכור תמיד את יום המיתה, הנה מאידך גיסא עלינו לבלי להסיח דעת אף לרגע מתקותנו הגדולה התקוה של ״בלע המות לנצח״, ומהאי טעמא אין אנו נוהגים כבני בניו של עשו הרשע המקבלים את המות בבגדי יום טוב, ועושים את כל ההכנות הדרושות לזה גם להמתים וגם להחיים עוד טרם בא מלאך המות, כי המות אינה נחשבת להם כלל להופעה בלתי רגילה, אך אחד מהמעשים היום-יומיים, אבל אצלנו היהודים גם מיתת הזקנים נחשבת לחורבן בית המקדש, ו״קול הנשמה היוצאת מן הגוף״ נשמע אצלנו ״מסוף העולם ועד סופו״ (יומא כ, ב), וכל מי שעומד בשעת יציאת נשמה של איזה איש יהיה מי שיהיה הוא כאילו נחרב בית המקדש בימיו, מפני שבכל מיתה אנו רואים את אכזבת תקותנו, התקוה של בלע המות לנצח, ובכל זאת עוד לא אבדה תקותנו.

22כי אמנם כך הוא דרכם של בני אברהם, יצחק ויעקב, לבלי להסתפק בהזכרת נשמות בלבד, בלי שתבוא ביחד עם זה גם קריאת שמע וגם קריאת התורה.