הגיונות אל עמי, חלק ב, מקץ נב

1עצם החלום של פרעה.

2״והנה מן היאור עלת שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרענה באחו והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאור רעות מראה ודקות בשר״.

3א. שנות השובע בתור סיבה לשנות הרעב.

4הנה ״סוף בהמה לשחיטה״ ואין כל הבדל אם הן יפות מראה או רעות מראה, אך זהו כל האסון שבני אדם מקפידים יותר על הדברים הטפלים מעל העיקרים, אינם מבקשים את התכלית שבחיים, אלא רק את הציצים ופרחים ״יפות מראה ובריאות בשר״, מקדימים עוד את ה״יפות מראה״ שאין בזה כל תכלית לה״בריאות בשר״ שזה העיקר.

5״והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן״, ״אחריהן״, כלומר, שזהו כבר מסובב מהסיבה הקודמת, וסיבות שנות הרעב מונחות כבר בשנות השובע, לו בקשו בני אדם בשנות השובע על התכלית, ולא היו מפזרים כסף כאפר על הבלים ושטותים ליפות את הפרות שלהן וכדומה, כי אז לא היו באות אחר כך שנות הרעב. השבע פרות היפות כבר גוררות מאליהן את הפרות הרעות ובשנות ה״פרוספריטה״ כבר יש הסיבה לשנות ה״קריזיס״ הבאות אחריהן.

6וגם זאת לדעת, כי בהשבע פרות היפות כתיב ״עלת״ חסר, אבל אצל הפרות רעות המראה כתיב ״עלות״ מלא, ללמדנו, כי כל העליה כביכול של שנות ה״פרוספריטה״ היא עליה חסרה אף על פי שקוראין אותה ״מלא״. והעיקר הוא מפני שכל שנות השובע אינן באמת רק חלום בעלמא ולא מציאות ממשית.

7ב. מה בין שנות השובע לשנות הרעב.

8״והנה שבע פרות אחרות״ ואחרי כך ״והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות והנה שבע שבלים דקות ושדופות קדים צמחות אחריהן ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות״. והשאלות: מדוע כתוב דוקא בהטובות ״בקנה אחד״ ולא בהרעות, ומה זה בלשון ״פרות אחרות״ ומדוע כתיב דוקא בשבלים הטובות המספר שבע ולא בהרעות?

9על פי מאמר חז״ל (בבא מציעא נט, א) ״כמשלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא״, ובשנות שובע הנה האנשים קרובים זה לזה ומקרבים זה לזה בשעת הנאתם, אבל בשנות רעב, בשנות ראינו רעה, הנה הם נעשים אחרים ואחרות אלו לאלו, ואינם מכירים כלל זה לזה, רק בשנות השובע נאחדים בני אדם למספר אחד, אבל בשנות הרעב הנה כל אחד הוא עולם קטן בפני עצמו.

10ועיין במדרש רבה על ״ותרענה באחו״ שמוסיף על זה ״בשעה שהשנים יפות הבריות נעשים אחים אלו לאלו ואהבה ואחוה בעולם״.

11ג. אכילה ובליעה.

12״ותאכלנה הפרות״ ואחר כך כתיב ״ותבלענה השבלים הדקות״ ומהו ההבדל בין אכילה לבליעה? באכילה עוד יש הנאה וכל מה שמלעיסים את האוכל יותר ההנאה יותר גדולה, אבל בבליעה אין שום הנאה, הדבר כלה ונכלה ואין מי שתהיה לו איזו תועלת מזה.

13הכסף הוא גלגל החוזר בעולם, ולכאורה אם נתגלגל מזה הלא היה צריך להתגלגל להשני? אבל בשנות משבר אנו רואים שפתע פתאום נאבד הכסף מכל בני אדם, הכל הפסידו ואין מי שהרויח, זהו לא ״ותאכלנה״ אך ״ותבלענה״.

14ד. אגב אורחא דברים בוטים כמדקרות חרב.

15״את אשר אלקים עשה הגיד לפרעה שבע פרות הטבת״ וכו׳ ואחרי כך ״יהיו שבע שני רעב וכו׳ את אשר האלקים עשה הראה את פרעה״.

16אגב אורחא השמיע לו יוסף דברים בוטים כמדקרות חרב. על השנים הטובות הוא אומר ״הגיד לפרעה״, כלומר, שד׳ רק הגיד לפרעה, אבל לא פרעה הוא הגורם בכך, אבל על שבע שנות הרעב כבר הוא מדגיש ״הראה את פרעה״, הראה לפרעה לא נאמר, אלא ״הראה את פרעה״, כלומר, שהוא בעצמו הראי מלוטש של הפורעניות והוא סמל הרעות, וזהו ״הראה את פרעה״ כי מי שרואה את פרעה ברשעתו כבר הוא רואה את שבע שנות הרעב, ודכוותיה ״כמראה אשר הראה אלקים את משה כן עשה את המנורה״ שגם שם הכוונה שמשה בעצמו הוא מראה המנורה.

17ה. הפסיכולוגיה האנושית.

18״שבע פרות הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה״ ואחר כך ״ושבע השבלים הקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב - וכו׳ - וקמו שבע שני רעב אחריהן - וכו׳ - ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב״.

19למדה התורה בכאן הפסיכולוגיה האנושית, שדרכה להגדיל את הרע ולהפריז על המידה בזה, ולהיפך להקטין את הטובה בכל ההקטנה האפשרית, את שנות הרעה מרגישים הכל, ואת שנות הטובה עושים בני אדם כמו שאינם מרגישים כלל בזה, את הטובה תולים רק במקרה ואינם בטוחים כלל, שגם להבא יהיה כך, אבל את הרעה רואים כאלו זה דבר שלא ניתן להשתנות.

20ועל כן כתובה ״הטבת״ בלשון חסר ו״הרעות״ בלשון מלא, על הטבת אומר ״שבע שנים הנה״ ועל הרעות אומר ״יהיו שבע שני רעב״, כי כשבאות שנות רעה רואה זאת כל אחד כאלו הוא דבר שאין לו סוף ותמיד ישאר כך, ולבסוף רק על הרעב אומר ״וקמו״, כי כאמור את הרעב מרגישים ואת השובע אינם מרגישים כלל, והכלל הוא ״ולא יודע השבע מפני הרעב״, מהרעב יודעים הכל ומהשבע עושה כל אחד כאלו לא יודע כלל.

21ה. תמיד החלשות בולעות את הבריאות.

22״הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלקים עשה הראה את פרעה״.

23על פי מה שאמרנו ב״דרשות אל עמי״ ח״ג (ז׳) - כי באמת כלל גדול הוא בההיסטוריה של כל הממשלות שבעולם שדוקא ה״דקות בשר״ החלשות בולעות את ה״בריאות בשר״, את הגבורות, וככה ראינו גם אחר כך עם פרעה גופא שנוצח על ידי ישראל, אף על פי שבודאי ישראל היה החלש לגבי פרעה, וזהו ״את אשר אלקים עשה הראה את פרעה״, שעל ידי פרעה גופא נראה את אשר עושה בכל ההיסטוריה כולה.