הון עשיר על משנה ברכות ג:א

1ומן התפילין . אע"ג דהקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו (ברכות יד:) , ותפילה בתר ק"ש גרירא, משום דצריך לסמוך גאולה לתפלה, מ"מ שנה דין תפילין אחר ק"ש ותפלה, משום דאין התפילין עיקר מכלתין, כמו ק"ש ותפלה, ואע"ג דתפלה היא דרבנן, וק"ש דאורייתא, מהטעם הנ"ל דבתר ק"ש גרירא, שנאה אחריו. ועוד דמריש מכלתין ועד כאן, ועד בכלל, עדיין בק"ש מדברת, ולכן עדיין דין ק"ש הוא עיקר, ואי בעי' אימא דבמה שלא הקדים תפילין לק"ש, רמז לנו דאף מק"ש דלא שייך ביה תפילין, דהיינו של לילה, פטרו. דלא תימא שאם אינו יכול לקברו כל אותו זמן הראוי לאותו ק"ש, ומסתמא זה יארע בלילה שהרבה מונעים יש בה, דלא יפטר. ולגלות זה לא הקדים תפלה לכלם, דאם היה מקדים תפלה לכלם, הייתי אומר דסדר תפילין בסוף, לא מפני דבק"ש דלא שייך ביה תפילין איירי, אלא משום דלא זו אף זו קתני, דתפלה דרבנן היא ודאי כמו שהוכיח לקמן, וק"ש איכא למ"ד דכי הזכיר כבר יציאת מצרים, אף הוא אינו אלא מדרבנן, וכמ"ש התוספות בדף כ' ע"ב ד"ה ובעל קרי. ואע"ג דכבר אפסיקא הלכתא דמ"מ הוא דאורייתא, מ"מ קיל הוא מתפילין, דליכא מ"ד דהוו דרבנן, אלא לכ"ע הוו דאורייתא. ועוד דהבלתי מניחם עובר בשמונה עשה (מנחות מד.) , ומשום הכי הייתי אומר דכל כוונת התנא בשנותו תפילין אחר ק"ש, הוא משום דבעי לשנות הדברים בסדר נאות דלא זו אף זו, אבל בשנותו תפלה אחר ק"ש כבר גילה לנו שלא דרך דרך זה במשנה זו, וא"כ למה איחר התפילין לק"ש, אלא ודאי לגלות מה שאמרנו דאף בק"ש דלא שייך ביה תפילין, איירי שהוא פטור, אם דעתו לקברו, אע"פ שיש מונעים הרבה, שאינו יכול לעשות כן אלא בדוחק. אבל אם אסור לעשות כן, כגון בשבת או י"ט ראשון, או שאינו רוצה לקברו כל אותו היום או הלילה, כגון בי"ט ראשון שאינו רוצה לקברו ע"י עממים מפני כבודו של מת, או באיזה יום שיהיה מטעם אחר כיוצא בזה, וכן בלילה, אז חייב בק"ש כמבואר בש"ס (עי' מו"ק כג: ברכות יז: ובתוס' ד"ה ואינו מברך) ופסקוהו הפוסקים (עי' או"ח סי' עא ס"ב) :