הון עשיר על משנה ברכות ח:ז
הון עשיר על משנה ברכות · Hon Ashir on Mishnah Berakhot 8:7
Open in the reader →1יברך במקום שנזכר . אם ירצה. ולאשמועינן באמר' שנזכר, דלא פליג אלא בשכח מתחילה, לא קתני בפירוש אינו צריך לחזור. ועוד נראה, דרמז לנו דבאותו מקום שנזכר, חל עליו חיוב הברכה כאילו אכל שם, ונפקא מינה שאם הזיד אח"כ ולא בירך באותו מקום, אינו מחייבו ב"ה לחזור עד מקומו הראשון, אלא עד אותו מקום שנזכר, ולא נימא הואיל והוצרך לחזור מפני שהזיד, נחייבנו לחזור עד מקומו הראשון, כי גלה דעתו דאף אם היה נזכר במקום שאכל, היה מזיד ולא היה מברך שם, אלא נימא דהאי דהזיד עתה, הוא מפני שכבר יצא ממקום אכילתו, וכסבור שאין בו איסור כל כך אם ילך עוד לדרכו קודם שיברך, הואיל ומ"מ כבר יצא ממקום אכילתו. ועוד נלע"ד, דדווקא שכח דהוא אנוס מקילין ב"ה, אבל אם שגג דלא שכח, אלא דכסבור שמותר לילך ממקום אכילתו ולהלאה, קודם שיברך, היינו מזיד, דקא מודו ב"ה לב"ש, והיינו דתנן שכח, ולא תנן שגג: