הון עשיר על משנה חגיגה א:ג
הון עשיר על משנה חגיגה · Hon Ashir on Mishnah Chagigah 1:3
Open in the reader →1עולות . מדלא קתני העולות כדקתני והשלמים בהא הידיעה, ש"מ דלא בעולות הידועים איירי, אלא בעולות סתם דהיינו מנדרים ונדבות, ואלו באות במועד דווקא, מכלל דהידועים דהיינו עולת ראייה באה אף בי"ט, וכל אלו באים מן החולין דאף הנדרים והנדבות באים מן החולין, והיינו מה שרצה התנא לאשמועינן בקיצור לשונו. ואין לטעות ולפרש מן החולין דומיא דבמועד, דלא קאי אלא אעולות סתם שהם נדרים ונדבות, שהרי תנן והשלמים בהא הידיעה והיינו שלמי שמחה שהם שלמים ידועים, מן המעשר, מכלל דהעולות הידועים שהם עולות ראיה אינם מן המעשר, ובזה יובן החסרון, וטעמו כבר כתבתי דרצה התנא לרמוז לנו דעולות נדרים ונדבות אף הם באים מן החולין, ולא תני בפירוש עולות נדרים ונדבות, כדי שלא נטעה לומר דנדרים ונדבות היינו שלמים ושאף הם אינם קרבים אלא במועד, שהרי יכול להיות שיקרבו אותם אף בי"ט כשרוצים לצאת בהם ידי שלמי שמחה כדתנן לקמן ישראל יוצאים ידי חובתן בנדרים ונדבות. ואין לומר דלא היו קרבין שלמי שמחה כי אם במועד, שהרי שנינו בפ"ב משנה ג' בש"א מביאים שלמים וכו' ובה"א מביאין שלמים וכו'. ואע"ג דהתם פי' הר"ב שלמי חגיגה, כבר הוכיח התי"ט במשנה ד' פ"ב דביצה דלאו דווקא הוא אלא ה"ה שלמי שמחה. ואין לומר דלא התיר להקריבם בי"ט אלא היכא דלא באו מנדרים ונדבות, אבל כשהם נדרים ונדבות גזרו בהו אטו שאר שלמים של נדרים ונדבות שאינם לשמחה שהם אסורים לכ"ע, שהרי אין הדעת מכרעת שמי שאין לו כי אם נדרים ונדבות שהותר לו להקריבם לשלמי שמחה, שלא ישמח בהם בי"ט וישמח בחול המועד, שהרי כל הימים חייבים בשמחה כמ"ש התי"ט במשנה ו', ואינו מן הראוי שיעדיף המועד על הי"ט: