הון עשיר על משנה חגיגה א:ז
הון עשיר על משנה חגיגה · Hon Ashir on Mishnah Chagigah 1:7
Open in the reader →1אם תאמר בגונב וגוזל . נקט עבירה זו, משום דדמי לבא על הערוה והוליד ממנה ממזר, שהממזר פרי העבירה הוא בעולם כמו הגזל ביד החוטא. ועוד שני עבירות אלו הושוו לאהדדי שאדם מתאוה להם ומחמדתן, כדתנן בפ"ג דמכות (מט"ו) :
2בגונב וגוזל . כנגד האונס והרצון דשכיחי בעבירה זו נקט להו, גוזל כנגד האונס, וגונב כנגד הרצון, כי גונב את לב האשה עד שתאמר רוצה אני, ושניהם אתו שפיר לחד אוקמתא דש"ס (דף ט:) דמוקי למתניתין באחד מן העריות חוץ מאשת איש, דבה דווקא הוליד אינו יכול לתקון, אבל לא הוליד יש לו תקנה. דלאוקמתא אחרינא (שם) דמתניתין איירי באשת איש, ליכא לאוקמי מתניתין אלא בדומיא דגוזל דהיינו אנסה דלא אסרה על בעלה, דברצון אפילו בלא הוליד אין לו תקנה. או אפשר לומר דכנגד תרויהו נקט להו התנא, גונב כנגד שאר כל העריות, דאפילו בגונב שהוא ברצון דבאשת איש הוא מעוות בלי הוליד, בשאר העריות אינו כן עד שיוליד, וגוזל כנגד אשת איש, דדוקא בגוזל דהיינו שאונסה, לא נקרא שאינו יכול לתקון עד שיוליד, אבל במפתה אותה ובועלה ברצון דהיינו גונב, אפילו בלא הוליד אינו יוכל לתקון שאוסרה על בעלה כדאיתא בש"ס (דף י.) :
3אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן מתחילה ונתעוות . מדלא כתיב עוות אלא מעוות, ש"מ שאילו לא נתעוות לא היה עוות מתחילה:
4זה תלמיד חכם הפורש מן התורה . נראה דמסיפיה דקרא מפיק ליה דקאמר לא יוכל לתקון, ולא קאמר לא יוכל להתיישר שזה הוא הפך העוות, ותקון הוא יותר מיושר, והכי קאמר מדקאמר קרא מעוות ולא עוות, ש"מ שמתחילה לא היה עוות, אבל עדיין היינו יכולים לומר שלא היה מתוקן אלא מיושר, ואי הוה הכי הוה אתי שפיר לפרשו על מי שלא חטא שכל עוד שלא חטא נקרא מיושר כדכתיב (קהלת ז, כט) עשה אלקים את האדם ישר. ומשחטא נקרא מעוות, ובגונב וגוזל וכיוצא בו אפשר לו לחזור לישרותו במה שיחזיר למקומו מה שחטא משא"כ בבא על הערוה וכו' דא"א לו לחזור לישרותו כמאמר ר"ש בן מנסיא, ואי קרא איירי בכגון זה היה לו לומר לא יוכל להתיישר, אבל מדקאמר לתקון ש"מ שהתיקון הוא מה שאבד ע"י עוות זה, ואין זה אלא למוד התורה שעל ידו לא בלבד היה ישר כמו שבראו הקב"ה אלא אף מתוקן היה, וכשנתעוות ע"י פרישתו ממנה אינו יכול לתקון את עצמו כבראשונה, כי היא היא המלמדת לאדם דעת לשוב לקונו. ואפשר דמשום הכי לא כתיב להתקן דומיא דלהמנות, כי אפשר לו להתקן ע"י אחרים שילמדו לו הדרך אשר יעשה להחזיר העטרה ליושנה:
5הפורש מן התורה . שפירש לא קתני אלא הפורש, שבתחילת פרישתו כבר נתקלקל, על כי דרך התורה להפרש ממי שפורש ממנה, כדכתיב (ירושלמי סוף ברכות, בשם מגילת חסידים) אם תעזבני יום יומים אעזבך: