הון עשיר על משנה דמאי ה:א

1נוטל כדי תרומת מעשר וחלה . להרמ"בם דס"ל דמפרישו, הוי נוטל דווקא, והשאר חלה דסיפא קאי על הנותר בחתיכה שבה התרומת מעשר, כי כן פירש הוא. אבל להר"ב דכותיה משמע לי, דאינו מפרישו אלא אחר אמירה, האי דקתני נוטל וכו' הוא כללא דמלתא דאשמועינן התנא, דא"א לתקן ככר זה בלי שיפריש ממנו התרומת מעשר וחלה שצריך ליתנם לכהן, משא"כ המעשר ראשון שהוא שלו, וכמו כן המעשר שני אחר שיחללנו, ואח"כ מפרש באיזה דרך יטלם באמרו ואומר א' ממאה וכו', והשאר חלה דקתני אפרשנו לקמן: (פ"א) [פי' אחר] נוטל כדי וכו'. מסמן בככר מקום שיהיה בו כשיעור הצריך לתרומת מעשר וחלה, ומפני שאח"כ צריך שיפרישנו קתני נוטל, ואומר אחד ממאה וכו' הרי זה בצד זה, פי' בצדו אחד של מקום זה המסומן, מעשר, ושאר מעשר סמוך למקום המסומן, דהיינו חוץ ממנו זה שעשיתי מעשר וכו', והשאר והוא הנותר במקום המסומן על התרומת מעשר, הוא החלה, ומעשר שני בצפונו או בדרומו של ככר ומחולל וכו', ובזה מדויק לישנ' דמתניתין שפיר, דקתני ברישא בצד זה, ואח"כ סמוך לו, ובסיפא בצפונו או בדרומו, והוא משום דלא ראי זה כראי זה, ופירוש זה עולה שפיר אף לדעת הרמב"ם דמפרש נוטל כפשוטו, דר"ל מפריש מיד:

2הרי זה בצד זה . הככר שלפני, שהוא הצד הסמוך לי, שאין מעבירין על המצות, מעשר. וה"ט דלא קתני הכא כבסיפא בצפונו או בדרומו, שכתב התי"ט שלא ידע טעם לזה:

3ושאר מעשר סמוך לו . מאחוריו כנגדי, דבזה המעשר סמוך למה שעושה תרומת מעשר יהיה החלה, והיינו דתנן והשאר חלה, שבמקום שכנה אותם בשם שאר באמרו ושאר מעשר, שם יהיה החלה, ומכיון שהיא סמוכה לתרומת מעשר, נמצא דאינו צריך להפריש אח"כ מן הככר, כי אם חתיכ' אחת להביא לכהן שיש בה תרומה מעשר וחלה:

4ומעשר שני . דלא דמי לתרומת מעשר וחלה, שאינו חמור כל כך, אינו קובע אותו כנגדו סמוך להם, אלא בצפונו או בדרומו: