הון עשיר על משנה דמאי ה:ד
הון עשיר על משנה דמאי · Hon Ashir on Mishnah Demai 5:4
Open in the reader →1הלוקח מן הפלטר וכו' ר"י אומר מאחד על הכל . דלא חייש לטפוסין וכמ"ש לעיל במסקנ' הירושלמי, ולגבי ר"מ דחייש להו הלכתא כותיה, אבל לגבי ר"ש דמחמיר ממנו כמ"ש לעיל במסקנת הירושלמי, אפשר להיות הלכתא כר"ש, ולא תקשה הלכתא אהלכתא, כמו שתקשה לפי פי' הר"ב, והרגיש בו התי"ט. ותמהני מהתי"ט שלא הרגיש במסקנת הירושלמי הזה, שהרי אחר דשקיל וטרי בדברי ר' יהודה ור"ש, קאמר ותני כן ר"י ור"ש אוסרין בתרומ' מעשר ומתירין בחלה, הא ר"י אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה, ר"ש אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה, מה ביניהון, על דעתיה דר' יהודה אינו מפריש לא משל היום על של אמש ולא משל אמש על של יום, מפריש מן התנור על התנור, על דעתיה דר' שמעון אפילו מן התנור על התנור אינו מפריש, ע"כ. הרי מפורש כמ"ש לעיל, ומן התנור על התנור, ר"ל על מה שאפה ביום אחד בשני פעמים, שאחד חם ואחד צונן, ובהא דווקא קא מפלגי ולא בדבר אחר, ואפשר נמי לפרש מן התנור על התנור, במה שאפה בשני תנורים ואפילו שניהם חם, או שניהם צונן, ואפילו תרויהו ביום אחד, אבל דבר זה הוא שר"ש יאסור בכגון זה להפריש מזה על זה, דבשלמא חם וצונן הלוקח אינו צריך לשאול כלום לנחתום כדי לידע איך יתנהג בהפרשתו, שהרי הוא בידו וממשש בו ויודע איז' חם ואיזה צונן, אבל כששניה' חמין או צוננין היה צריך חקירת הנחתום לידע אם נאפו בתנור אחד או שני תנורים, ודבר זה הוא מוליד איבה וקטטה, כי יהיה על הנחתום לזרא, וא"א שדעת ר' שמעון יטה לזה, כן נלע"ד, ויהיה מה שיהיה עינינו רואות שבחלוק הטפוסים לא פליגי כלל ועיקר: