הון עשיר על משנה כלים ל:ב

1אספקלריא . לעד"נ שפי' הרמב"ם הוא הנכון, שהוא הברי"ל שכתב התי"ט שרואים מצדו האחד מה שיש מצדו השני. כי כן אמרו ז"ל בילקוט ויקרא (רמז תל"ב) דכל הנביאים ראו מתוך שבע אספקלריות ומשה ראה מתוך אחת. וכן אמרו שם, בנבואת משה שהיה רואה באספקלריא המאירה ושאר הנביאים באספקלריא שאינה מאירה. והוא כי כינו האור הקדוש לדבר זכוכיי, וכשהוא בהיר הוא רואה השפע העומד אחר האור ההוא שמשפיע עליו הנבואה בבירור כמעט כצורתו ממש כמו שהוא, משא"כ בהיות האור ההוא עב או בלתי בהיר שאינו רואה אותו השפע מבורר. ופשוט הוא שאין השפע הזה צורת הנביא הרואה, עד שנאמר שצורתו הוא מה שרואה אחר האור ההוא שכינו אותו לאספקלריא כפי פי' הר"ב שהיא אספקל"ו שהאשה רואה בה את פניה, שהשפע נבואיי אינו כן אלא שפע אלהי המשים דבריו בפי הנביא, או שמראה לו מתוך השפע ההוא איזה חזיון והנביא רואה אותו כאדם הרואה דבר מה ע"י הפסק זכוכית בינו לבין דבר הנראה, שכשהזכוכית הוא בהיר הוא רואה אותו דבר בדקדוק רב עד שנראה בעיניו כאילו אין בינו לבינה שום מחיצה, וזו היתה נבואת מרע"ה. משא"כ בהיות הזכוכית בלתי בהיר שאינו יכול להבחין יפה הדבר הנראה מאחוריו, וזו היתה נבואת שאר הנביאים. וכזה כתב הרמב"ם בפירושו. ועוד דאספקל"ו מצינו במקרא ובמשנה פרק י"ד דמכלתין משנה ו' דנקראה מראה. ודוחק הוא לומר דשאני של מתכת משל זכוכית, ודמשום הכי שינה התנא לשונו מדפרק י"ד לדפרקין:

2תמחוי שעשאו אספק"לריא וכו' . תניא בתוספתא (ב"ב פ"ז ה"ג) תמחוי שעשאו אספק"לריא אעפ"י שמשתמש בו טהור, היה טמא ועשאו אספקלריא טמא עד שיקבענו במסמר, ע"כ. ועל פיה נלע"ד לפרש המשנה הכי, תמחוי שנטמא ועשאו אספקלריא, עדיין הוא טמא כדתנא בסיפא דתוספתא עד שיקבענו במסמר. ואם מתחילה קודם שנטמא עשאו לשם אספקלריא טהור. שאינו מקבל טומאה כלל אעפ"י שמשתמש בו כדתנא ברישא דתוספתא:

3שהוא נותנו על השלחן . אעפ"י שאין דרך להשתמש בו על השלחן, כיון שהוא נותנו על השלחן בעינן שיהיה ראוי לקבל כל שהוא שם לר' יוחנן בן נורי, אבל אם אינו משתמש בו לעולם על השלחן, כיון שהוא עשוי להשתמש בו בלי שיניחנו על שום דבר, וזה הוא דבר המצוי בכלי זכוכית שעלול להשתבר שיעשו אותו בענין שלא ישכחנו על שום דבר וישתבר, אעפ"י שאם יניחנו על השלחן לא יקבל כל שהוא, כיון שכשהוא בידו שהוא דרך תשמישו מקבל אפילו רבי יוחנן בן נורי מודה, כן נראה: