הון עשיר על משנה כלאים ב:ח
הון עשיר על משנה כלאים · Hon Ashir on Mishnah Kilayim 2:8
Open in the reader →1אין סומכין לשדה תבואה חרדל וחריע וכו' . התי"ט צלל במים אדירים לישב פי' משנה זו על פי המפרשי' ופסק דינם, ואף כי רצה להמלט מן הקושיות שהקשה הוא ז"ל על דבריהם, לא משום זה דבריהם מיושבים לע"ד, דהכי גרסינן בירושלמי (שם) כיני מתניתא, אין מקיפין הא לסמוך סומכין, מתניתין דר' יהודה, דתני אין מקיפין חרדל וחריע אלא לחסיות בלבד דברי ר"מ, רי"א לכל מקיפין חרדל וחריע חוץ מן התבואה, רש"א לכל מקיפין חרדל וחריע, רשב"ג אומר ערוגות קטנות של ירק מקיפין אותן חרדל וחריע, תני מותר הוא אדם לזרוע בתוך שדה שורה של חרדל וחריע, ובלבד שיעשה אורך השורה וכו', ע"כ. ואף כי אין בידי ליתן טעם לדברי התנאים האלה, וכמו שכתב הר"ש דלא אתפרש טעמם, מ"מ האותיות מחכימו' שאין פי' משנתנו כשום אחד מהמפרשים ז"ל, ושהסמיכה שרי לכ"ע, וע"כ לא פליגי אלא בהקפה. והנה עינינו רואות כמה קולות הקלו בהאי חרדל וחריע, ומשום הכי צריכים אנו לומר דאין טעם משנה זו תלוי בטעם מתניתין דלעיל כלל ועיקר, אלא קולא הוא שהקלו בשני מינים אלו מהטעם הידוע אצלם, ואפשר דאפילו בשלא נתכוון לבדוק שרו, ואפילו ת"ק דמתניתין דלעיל, אפשר דלא פליג, כי אלו השנים יוצאים מכלל שאר המינים לענין זה:
2ולניר . אע"ג דמתוקן לזריעה ואיכא למיחש שמא ימשך בזריעתו לתוכו:
3ולגפה . אע"ג דאין עביו כרחב הניר:
4ולדרך . אע"ג דאין רחבו כניר, ואין בו דבר גבוה מפסיק כגפה:
5ולגדר . אע"ג דעביו כל שהו:
6גבוה עשרה טפחים . נראה דה"ה לגפה, דמאי שנא. ועוד כ"ש הוא, כיון דאין הפסקה דבר קבוע כגדר. ואי הכי הוא לא ידעתי מאי טעמא הפסיק ביניהם בדרך, ולא שנה הגדר קודם הגפה:
7ולחריץ . אע"ג שאין העומק נראה לעין כמו הגובה:
8ולאילן שהוא מסיך על הארץ . אע"ג דאין נופו נוגע בארץ, ואין בעובי נופו אפילו כרוחב דרך היחיד, ואיכא משום מראית העין לסמוך שני מינים כל כך סמוכים בלי שום דבר מפסיק ביניהם:
9ולסלע . כבר כתב הר"ב למאי אצטריך: