הון עשיר על משנה כלאים ז:ד

1תבואתו של חבירו . לפי שקידש אותה כאילו היתה התבואה שלו, לפיכך קרי ליה תבואתו, אע"פ שהיא של חבירו. זה השבתי לבני אברהם שמואל שיחיה ששאל אותי מ"ט לא קתני על גבי תבואת חבירו:

2וחייב באחריותו . מפני שאין ההיזק ניכר אלא כשאבדו אותה, לא קתני חייב לשלמה בפירוש, אלא חייב באחריותו, דמשמע על העתיד לבא עליה, וקמ"לן דאינו חייב לשלמה עד שיאבדו אותה ולא מיד:

3אמר ר' יוסי וכו' . ומפני שזה הוא ראיה לדבריו דמשנה ד' נכלל במשנה ד'. ואין ספק שיש סוד כמוס בסכום המשניות שבכל פרק, שלפי הנראה הם כנגד הפסוקים שבתורה, דאף על מנינם יש סוד ודאי, והראיה דכל פסוקא דלא פסקיה משה אמרינן בש"ס (תענית כז:) דלא פסקינן ליה. ויהיו הפרקים כנגד ההפסקות שבתוך כל פרשה, והמסכתות כנגד כל הסדרים שבתורה, והסדרים כנגד הספרים, וכמו שהארכתי בענין זה בהקדמת ספרי זה ע"ש. ולפיכך לא רצה רבי לשנות שני משניות אלו ד' ה' במשנה אחד ויהיו שניהם נקראים בשם משנה ד' ולא יהיה בפרק זה כי אם ז' משניות במקום שמנה. הוצרכתי לכך לפי שראיתי בכל הנוסחאות בין במשנה בין בפירושים שעליה ששני משניות אלו כלולה במשנה אחת ובראשם כתוב ד' ה', דמשמע דאע"פ שהם כלולים כאחד שנים הם: