הון עשיר על משנה מכשירין ב:ג
הון עשיר על משנה מכשירין · Hon Ashir on Mishnah Makhshirin 2:3
Open in the reader →1מחצה למחצה וכו' . עיין מ"ש בפ"ט דכלאים (מ"א) ופ"ד דמקואות (מ"ד) :
2מי שפיכות וכו' . מלבד הדוחק שסובל פירוש משנה זו כמו שהזכירו התי"ט, לשון המשנה עצמו אינו מתישב על פי פירושם ז"ל, שהרי האי דתנן אבל אם קדמו מי גשמים אפילו כל שהן למי שפיכות טמא. פי' הר"ב ז"ל אבל אם קדמו מי גשמים, אפילו נפלו עליהם משהו מי שפיכות טמא, עכ"ל. נמצא שכל שהן אמי שפיכות קאי. וא"כ קשה מאי למי שפיכות, מי שפיכות הל"ל. והיה אפשר לתרץ זה, בפרש כל שהן אפילו הרבה, ואחרים כיוצא בזה מצאנו במשנה, ולומר אבל אם קדמו הגשמים אפילו הרבה למי שפיכות. פירוש, שקדמו למי שפיכות טמא, ופשוט הוא לפי פירושם כשנפלו המי שפיכות לתוכם. אבל בהיות שה' האיר עינינו שנוכל לפרש האי כל שהן כמשמעותו הפשוט, וגם שלא יבא הדין הזה כל כך דחוק, נלע"ד שטוב הוא להזכיר הפירוש הזה אשר חשבתי אולי יתישב על הלב, והוא דתניא בתוספתא (פ"א ה"ה) מי פירות שנפל לתוכן טיפת מים כל שהן טמאין (פי' הר"ש מכשירין) דברי ר"מ, וחכ"א הולכין אחר הרוב, ראב"י אומר אפילו בור ציר (נ"א סיד והוא מלא מי פירות, הר"ש) שנפל לתוכו טיפת מים כל שהוא טמא, נפל לתוכה יין דבש וחלב הולכין אחר הרוב, ע"כ. הרי מבואר מכאן שכשנפל דבר המכשיר תוך הדבר שאינו מכשיר, לרבנן הוא ברוב ולר"א בכל שהוא. וכזה נ"ל שהוא פירוש המשנה, דמי שפיכות אלו הם מים הנשפכים כגון מהסלי זתים וענבים, דכל שלא כנסם אינם מכשירין כדתנן לקמן בסוף פ"ה ופ"ו, ופסקו הרמב"ם בפ"י מה' טומאת אוכלין (הי"ד) , והם דומים למי פירות דתוספתא דאינם מכשירים. והשתא קאמר דכי נפל בתוכם מי גשמים המכשירים אזלינן בתר רובא, דסתם לן רבי כחכמים דתוספתא, אבל אם קדמו מי גשמים למי שפיכות, אף כי יהיו המי גשמים כל שהן שהם דבר מועט ונפלו בתוכם המי שפיכות, לעולם הוא טמא, דבענין זה להחמיר אמרינן קמא קמא בטיל, ואין ספק שאף ר"מ מודה בזה במכ"ש, שאפילו בטיפה מועטת של מים במי פירות דהוה לן למימר דאף אם ירבה עליה' המים אמרינן קמא קמא בטיל, מחמיר להטמא בכל שהוא, כ"ש כשהמי פירות הם הנופלי' במים שיאמר שטיפת מים כל שהוא מטמא אפילו הרבה מי פירות, שהרי בעת נפילתם בתוך המים קמא קמא בטיל. דאי לא תימא הכי אלא שתפרש מי שפיכות כמו שפירשו הם ז"ל שהם מים הטמאים וכנגדם הם המים הנזכרים בתוספתא, והמי גשמים למים הטהורים וכנגד' הם המי פירות דתוספתא, אמאן תרמיה למשנה זאת לא רבנן ולא ר"מ, דלר"מ בעל כרחנו צריכים אנו לומר דבשני החלוקות הם בכל שהם כמו שהוכחנו לעיל, וא"כ רישא דמתניתין דנפלו המי גשמים הטהורים במי השפיכות הטמאים דהם כמו פירות במים דדיינינן להו ברובא, בעל כרחין לא אתיא כר"מ. ואם נאמר דאתיא כרבנן ודסלה"ו דבענין זה אזלינן בתר רובא להקל, אימא סיפא אבל אם קדמו וכו', דהוי על פירוש זה כמו מים במי פירות, הוי בכל שהו, וזה הוא דווקא כר"מ שזה הוא המציאות עצמו של התוספתא, דרבנן פליגי אר"מ וס"ל דהוי ברוב, רישא רבנן וסיפא ר"מ, הא קי"לן דניחא לן לאוקמי מתניתין בתרי אוקמתי ולא לאוקמה בתרי תנאי. ולכן נלע"ד דמ"ש הוא הנכון, דבזה אין אנו צריכים לדחוק מתניתין לא בתרי תנאי ולא בתרי אוקמתי, וגם לשונה יהיה מדוקדק: