הון עשיר על משנה סנהדרין ח:ה

1נידון על שם סופו . ולא דמי לבאשר הוא שם. האמור בישמעאל (בראשית כא, יז. וערש"י שם מ"ש מב"ר סופנ"ג, ור"ה טז: וברש"י) , דהתם לא היה הוא עצמו העתיד לחטוא אלא בניו (עי"ש במהרש"א) , ואפילו היה הוא עצמו, עדיין לא התחיל להתרגל באותו דבר שעל ידו היו רוצים מלאכי השרת שיענש:

2פיזור . לכאורה ה"ל לסמכו למיתה דדומה לה, שבמיתה הרשעים מתפזרים. אלא דרצה לסמוך אצלה יין דנברא לנחם אבלים (דף ע.) , ושינה דהיא אחת מששים במיתה (ברכות נז:) . והוצרך להקדים יין לשינה, כי בשינה הבאה ע"י יין איירי:

3יין ושינה . השינה הבאה ע"י יין היא שינה מרובה, וזו היא השינה שהיא הנאה לרשעים ורעה לצדיקים, אבל השינה הבאה שלא ע"י היין, היא שינה מועטת ובה ינוחו יגיעי כח, ולכן אדרבא היא טובה לצדיקים, שעל ידה יש להם כח לעמוד בהיכל ה' אח"כ, ולכן היא רעה לרשעים שעל ידה יש להם כח לחטוא אח"כ, ולכן לא נקט התנא שינה סתם. אחר כתבי זה ראיתי הירושלמי (ה"ז מג:) וז"ל: אמר ר' אבהו ובלבד יין עם רוב שינה, אמר ר' יונתן ישנים הם קמעא כדי שתהא דעתם מיושבת, ע"כ. והנאני: