הון עשיר על משנה שבת כא:ג

1הטבלה . נקראת הדף שעל רגלי השלחן כשהיא לבדה, והיא עם רגלים יחד נקראת בשם שלחן, ופשוט הוא. ולכן ברישא תנן מגביהין מעל השלחן, וכן בסיפא מעבירין מעל גבי השלחן, שאינו מסיר הדף מעל הרגלים, אלא מגביה מה שעליו או מעביר מה שלפניו בעוד שהדף עומד על רגליו שנקרא כלו בשם שלחן, משא"כ למ"ד שנוטל את הטבלה כמו שהיא ומנערה דקתני טבלה ולא שלחן, לפי שאין דרך להגביה הדף עם רגליו יחד הנקרא בשם שלחן כדי לנערו, אלא ליטול הדף מעל רגליו הנקרא בשם טבלה, דייקא נמי דקתני נוטל את הטבלה ומנערה, ולא קתני כבכר נוער את הכר, דמשמע דנוטלה מעל הרגלים ומביאה במקום אחר ומנערה, ואינו מנערה שם במקומה מעצמות וקלפין שעליה לפני בני אדם, דהוי כגרף של רעי:

2כלה . לא ידעתי למאי אצטריך:

3מעבירין . כיון דהם קטנים אינם מטריחים עצמם להגביהם אחד אחד כעצמות וקליפין, אלא מעבירין אותם זה אצל זה ומקבצים אותם יחד ואח"כ מוציאים אותם, זה יש לפרש לדברי התוספות ז"ל (דף קמג. ד"ה פירורין) דסל"הו דלא דייקינן מתיבת מעבירים דפרורין שאין בהם כזית אסור לאבדם ביד, דבש"ס (שם) גרסינן מותר. ולדידוהו אתי שפיר תיבת מלפני, דמשמע דעל הארץ הם דמותר לאבדן, ולא התירום בטלטול אלא מפני שהם ראוים למאכל בהמה, דלרש"י דס"ל דגרסינן בש"ס אסור לאבדן ביד, ומדלא קתני זורקין אלא מעבירין דייק לה, יש לגרוס מעל כמ"ש התי"ט דומיא דרישא: