אבן עזרא על בראשית, הקדמה

1בשם האל הגדול והנורא

2אחל לפרש פירוש התורה

3אנא אלהי אבי אברהם.

4עשה חסד עם עבדך אברהם.

5ויהי פתח דבריך מאיר.

6לעבדך בן עבדך מאיר.

7ומישועת פניך תבא עזרה.

8לבן אמתך הנקרא בן עזרא:

9זה ספר הישר לאברהם השר

10ובעבותות הדקדוק נקשר

11ובעיני הדעת יכשר

12וכל תומכו מאושר

13נאום אברהם הספרדי הנזכר

14מפרשי התורה הולכים על חמשה דרכים

15הדרך האחת ארוכה ורחבה, ומנפשות אנשי דורנו נשגבה, ואם האמת כנקודה בתוך העגילה זאת הדרך כקו הרחב הוא החוט הסובב בתחלה , ובה דרכו גדולים, והמה חכמי הישיבות במלכות ישמעאלים, כרב יצחק שחבר שני ספרים מבראשית עד ויכלו, ועוד לא כלה מרוב דברים, ובפסוק יהי אור, אמונה בעלי האור והחשך הזכיר , והוא הולך בחשך ולא הכיר, ובפירוש תוצא הארץ מלבו הוציא מלים, וידבר על העצים והצמחים, קטנים וגדולים ובפירוש נפשות החיות, הביא חכמות נכריות ובמסלה הזאת עלה רב סעדיה גאון הגולה , ובפי׳ ״יהי מאורות״ הכניס דעות אחרות לדעת המדות הנזכרות על פי חכמי הספירות גם ר׳ שמואל בן חפני אסף רוח בחפניו, בפירוש ״ויצא יעקב״ ברוב ענינו, כי הזכיר כל נביא בשמו, וכמה פעמים גלה ממקומו , וכמה תועלת יש בהליכת הדרך, ואין תועלת לפירוש הזה, כי אם אורך , ועם ״ויחלום״ (ברא׳ כח יב) כתב פתרון החלומות ולמה יראו בתנומות , והרוצה לעמוד על חכמת חיצונות, ילמדם מספרי אנשי תבונות, אז יתבונן בראיותם, אם הן נכונות, כי הגאונים בלי ראיות בספריהם הביאום ויש מהם שלא ידעו דרך חכמי קדם ומאין הוציאום .

16הדרך הב׳ בחרוה פתלתולים ואם הם ישראלים אשר חשבו כי עמדו על הנקודה בעצמה, והם לא ידעו את מקומה וזאת דרך הצדוקים , כענן ובנימין ובן משיח וישועה , וכן כל מי אשר בדברי מעתיקי הדת לא יאמין, והוא נוטה להשמאיל או להימין , וכל איש כרצונו יפרש הפסוקים , גם במצות ובחקים , והם מדעת תוצאות לשון הקדש ריקים, על כן יתעו גם בדקדוקים, ואיך יסמכו במצות על דעתם, וכל רגע יהפכו מצד אל צד כפי מחשבתם . בעבור שלא תמצא בתורה מצוה אחת בכל צרכיה מבוארה , ואחת מהנה אזכיר, והיא גדולה למכיר , כי תחתיה כרת על אכילת יום הכפורים, וחמץ בפסח שלא עשוהו טהורים , ושביתת ימים שבעה , וקרבנות וסכה ותרועה, כי אין בתורה חקי השנה מפורשים , ואיך נחשוב החדשים , ועניי הדעת מרודים , שמו אותותם מפסוק ״לאותות ולמועדים״ (ברא׳ א יד) ולא ידעו כי ״יהיו״ לשון רבים , ועל המאורות והכוכבים , והאומר כי וי״ו ולמועדים נוסף כי לאות עם מועד נאסף , יבקש אדם שיהיה אוהבו אולי יאמין בו , ואם מצאנו שנים ושלשה ווי״ן נוספים מי יודיענו כי זה הוי״ו מהעודפים, אחר היות וי״ו הטעם לאלפים ואין פי׳ עשה ירח למועדים (תהלים קד יט), כדברי אלה שמתניהם מועדים , ואילו היה כתוב והיתה הלבנה לאות למועדים בחדשים , מי יתן לנו אות שהם מועדי השם המוקדשים, כי יש מועדים רבים בתורה ובמקרא ובכתובים , ואלו היה למועדי השם מבואר , עוד הדבר הגדול נשאר, אם החדש עד סוב הלבנה גלגל המזלות, שהם שבעה ועשרים יום ושעות מוגבלות , ואם עד סוב גובה גלגל היוצא , אשר מוצקו רחוק ממוצק הארץ ימצא, או עד סוב גלגל התלי כדעת חכמים כי מהלך הגלגל הקטן הפך זה באמת ובתמים , ואם נסמוך על דעת התחברות המאורות , גם הנה ג׳ מחברות , מחברת בגלגליהם תיכונה ומחברת כנגד העליון באמונה , ומחברת שנוי מחזה , ולא נדע אי זה יכשר הזה, או זה, ואשר אמרו כי הדבר תלוי על מראה עינים נשאו , כי עינים להם ולא יראו, אולי יראונו בתורה ובתעודה, המקום שמצא זאת האבדה, ולא דברו בפירוש ״חדש בחדשו״ (במד׳ כח יד) נכונה כי אין בכתוב זכר ללבנה, רק פי׳ לעשות כל דבר בעתו יום ביומו, שבת בשבתו וידוע כי פעם יהיה בין המולד לעת השקיעה שש שעות , ותראה הלבנה אך על חקות ידועות, ופעם ביניהם שלשים שעות , ולא תראה אפילו בגבעות , כי תהלוכות הלבנה מפאת גלגלה, גם גלגל השמש משתנות, וגם מפני ארך ורחב המדינות ואם שכנה על הארץ עננה, ולא תראה בראש אלול ותשרי הלבנה, הנתענה ג׳ ימים בכפורים , ועוד מי ספר לנו כי ימי החדש על שלשים יום ספורים, כי הנה יהודה הפרסי חבר ספר ובחשבון השמש השנה, והחדשים סִפֵר , גם לא נדע מהתורה עדות החדש, ומי העד, ואם ילך בדרך רב ביום קדש , ואם נקבל עדות אב ובנו וגרים ונשים , וגם אם הי׳ כל אלה מפורשים. עוד דבר קשה, איננו מפורש בתורת משה לדעת כמה חדשי השנה, ואם היא באביב נסמכה , ההוא מחטים או שעורים , ומתי יבוקש , ואנה השעורים , ואם היתה שנת בצורת בארץ ישראל ומסביב, והנה אין זרע, אף כי אביב, הנקבע השנה פשוטה או מעוברת , גם אין ספירה נספרת , ואין חג שקראנוהו עצרת , וכל אלה המצות צריכות לקבלה ומסורת, והאומרים הנה אנשי המשנה, מעידים על ראיית הלבנה, והנה התשובה נכונה, אם היא עדותם בעיניהם נאמנה , יקבלו עדות צרכי השנה, כי על פי קריאת ב״ד היא נתונה , כי יסוד העיבור על אביב ותקופה וצרכי צבור , ולמה במצות נגע צרעת מבוארים המשפטים שהיא מצוה לאדם אחד, ולפרקים מעטים, ומצות המועדים חיוב לכל ישראל בכל זמן, ולמה אין בתורה עליהם עד נאמן , רק נחפש כה וכה רמיזות , ולמה בדברי תורה תמימה כזאת , וזה לנו האות שסמך משה על תורה שבעל פה , שהיא שמחה ללב ולעצם מרפא, כי אין הפרש בין שתי התורות , ומידי אבותינו שתיהן לנו מסורות , ופסח חזקיהו יחזיק, ידי אמונה, כי נעשו על ידי בעלי עצה וזקנה , ולא הקריב הפסח במועדו, ולאכול חמץ בחדש הראשון שלח ידו , ופסח שני כראשון שבעת ימים עשה , ויש ראיות רבות שקבל מעשיו רם ונשא כי בבית דין היה, ואין ברוחו רמיה .

17הדרך הג׳ דרך חשך ואפלה, והיא מחוץ לקו העגולה, והם הבוראים מלבם לכל הדברים סודות, ואמונתם, כי התורות והמשפטים חידות, ולא אאריך להשיב עליהם, כי עם תועי לבב הם, כי הדברים על צדק לא חלקי בלתי בדבר אחד צדקו, אשר כל דבר מצוה קטנה או גדולה, בכף מאזני הלב תהיה שקולה , כי יש בלב דעה מחכמת יושב קדם נטועה , ואם הדעת לא תסבול הדבר , או ישחית אשר בהרגשת יחבר , אז יבקש לו סוד , כי שקול הדעת הוא היסוד , כי לא נתנה התורה לאשר אין דעת לו, והמלאך בין אדם ובין אלהיו הוא שכלו , וכל דבר שהדעת לא תכחישנו, כפשוטו ומשפטו נפרשנו, ונעמידנו על מתכונתו, ונאמין כי ככה אמתו, ולא נגשש קיר כעורים, ולפי צרכינו נמשוך הדברים, ולמה נהפוך הנראים לנסתרים , ואם יש מקומות שהם באמת נחברים , ושניהם נאמנים ברורים, מהם בגופות , ומהם מחשבות , כמלת בשר, וערלת לבבות , ובעץ הדעת סוד ינעם , גם הדברים הם אמת כמשמעם ואם יש איש לא יכילו זה רעיוניו, אם הוא חכם יפקח את עיניו, כי ימצא בתולדות רבים נוצרים כנחירים והלשון והרגלים לב׳ דברים .

18הדרך הרביעית, קרובה אל הנקודה, ורדפו אחריה אגודה, זאת דדך החכמים, בארצות יונים ואדומים, שלא יביטו אל משקל מאזנים , רק יסמכו על דרך דרש בלקח טוב ואור עינים , ואחר שימצאו המדרשים בספרי הקדמונים, למה יגיעונו לכתבם שנית אלה האחרונים, ויש דרש הפך דרש , ויש לו סוד, ואיננו מפורש , כדרש שהתורה קדמה אלפים שנה קודם העולם , וזה אמת רק על סוד דרך הנעלם , ורבים לא יבינוהו כן, ולהיות כמשמעו לא יתכן , ובעבור כי השנה מימים במספר היא מחוברת, ומדת הרגע והיום בתנועת הגלגל נספרת , ואם אין גלגל אין יום, אף כי יומים, או שנה, או מספר אלפים , והשואל מה היה העולם בתחלה הלא יתבייש, למען אשר יבקש לאין יש , והמשיבים שברא ד׳ את העולם בעת שידע כי טוב הוא , גם זו תשובה בנויה על אבני בהו , וכן האומרים שבראו להראות גבורתו, לאדם שהוא שרש יצירתו , והנה שמו תשובתם האמולה, חלק קטן מהשאלה הגדולה, כי יש ראיות גמורות לאשר עינים להם ולא לעורות , כי היישוב חצי ששית הארץ באמונה , וכולה כנקודה אל המסבה אשר עליה נתונה , ואף כי המסיבה העליונה ואם מדרך ישרה אין דרש יום נדרש כדרך המקרא , כי אלו היה הטעם לאלפים , היה כתוב יומים , כי פירוש יום יום בכל יום ויום , וכן ״איש איש׳״ (ויקרא יז ג) , ״וברוך ד׳ יום יום״ (תהלים סח כ) , גם סוף הפסוק יוכיח ״משחקת לפניו בכל עת״ (משלי ח ל) , והנה אחריו כתיב ״לשקוד על דלתותי יום יום״ (שם פסוק לד) , אם כן נשמור התורה הנאמנה, עד אלפים שנה , ועוד ״כי אלף שנים בעיניך״ (תהלים צ ד) , איננו לנוכח השם , וימצאהו בפירושי בספר תהלות אשר יבקשם ,

19גם יש דרש להרויח נפש חלושה בהלכה קשה , ויש דרש מסברא ידועה, ויש שהוא בהלכה שאיננה קבועה , גם יש דרש שהוא טוב לאחרים , וידריך בדרך תבונה את הנערים , כי יש עוף שאיננו רואה ביום הנגוהות , ובלילה רואה מפני שעיניו כהות , כדרש שהעולם נברא בבי״ת בעבור ברכה , ואם הדבר ככה, ״הנה ד׳ בוקק הארץ ובולקה״ (ישעי׳ כד א) , ״ואשיתהו בתה״ (שם ה ו) , ״ובטלו הטוחנות״ (קהלת יב ג) , ״בל ידעום״ (תהלים קמז כ), ״משחת בלי״ (ישעי׳ לח יז), ״בלו שמלותיכם״ (דבר׳ כט ד), ״בלע ד׳״ (איכה ב ב), ״בלל ד״׳ (ברא׳ יא ט), ״ובתקוך״ (יחז׳ טז מ), ״וברא אתהן״ (שם כג מז), ״בין בתריו״ (ירמיה לד יח), ״בזיון וקצף״ (אסתר א יח), ״ילדו לבהלה״ (ישעי׳ סה כג) , ״בלהות אתנך״ (יחז׳ כו כא) ״איש בליעל״ (משלי כז יז) , ״בעל פעור״ (דבר׳ ד ג), ״כרע בל״ (ישעי׳ מו א) ״כהני במות״ (מ״א יג לג)

20ואם הרי״ש ״ראשה די דהב״ (דניאל ב לב) ״הנה איש רע ובליעל״ אשר מעט השכל בלבו,

21ואף כי אשר חכמת אלהים בקרבו, יוכל להוציא מדרשים, וכלם כנגד הגוף הפשוט הם כמלבושים, וקדמונינו זכרם לברכה אמרו על ככה, אין מקרא יוצא מידי פשוטו ,

22דרש בראשית בתורה שנאמר ״ד׳ קנני ראשית דרכו״ (משלי ח כב) , אחר , העולם נברא על לויתן, שנאמר ״הוא ראשית דרכי אל״ (איוב מ יט) , אחר 54) , העולם נברא שייראו מלפניו כי כן כתיב ״ראשית חכמה יראת ד׳״ (תהלים קיא יו״ד) , אחר 54) , העולם נברא בעבור הבכורים, שנאמר ״ראשית בכורי אדמתך״ (שמות כג יט) ,

23ולמה בי״ת בתחלה, להורות כי ד׳ אחד והנבראים שנים שהם עצם וצורה או שני עולמות ולמה בי״ת, ואחריו רי״ש אל״ף שי״ן, ואח״כ יו״ד ותי״ו רמז שהבית הראשון יעמוד ד׳ מאות ויו״ד שנים כי הוא היה קודם השמים והארץ , ואחר כך ישום הבית, וזה היא, והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום, שבא חשך לעולם כאשר נסתלקה השכינה, ״ורוח אלהים מרחפת על פני המים״, שנחה רוח החכמה והבינה על מפרשי התורה הנמשלת למים , ובסוף יהי אור, על ימות המשיח , אז יבדיל ד׳ בין המקוה לישועתו, ובין אשר במחשך מעשיהם ,

24דרש בראשית שתי מלות שהכל היה , מהאש , והוא היסוד , אחר 54) , שית כמו ״אמין שית״ (דניאל ג א), שהם שש הקצוות הנמצאות לכל גוף , וחשבון ראשי מלות יפסיק בראשית כנגד כל האותיות , והמלות שבע כשבעה מלכים או כשבעה כוכבי לכת , והאותיות שמונה ועשרים כננד מחנה הלבנה , וכן מספר העתים בקהלת ,

25ותחלת הספר בי״ת וסופו מ״מ כנגד השם המפורש היוצא מפי כוה״ג ביום הכפורים , ובסיני נתן למשה, וכן כתיב ״ד׳ בם סני בקדש״ (תהלים סח יח) , ובתחלה בראשית, ולבסוף ישראל , כי הם עלו במחשבה בראשית העולם , וסוף דבר אין לדרש סוף.

26הדרך החמישית, מוסד פירושי עליה אשית, והיא הישרה בעיני, נכח פני ד׳, אשר ממנו לבדו אירא, ולא אשא פנים בתורה, ואחפש היטיב דקדוק כל מלה בכל מאדי, ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי וכל מלה שתבקשנה בפירוש המלה הראשונה תמצאנה, כפירוש ״שמים״ תמצאנו בפ׳ הראשון, ועל זה המשפט כל הלשון, ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת, למה זאת מלאה, ולמה זאת נחסרת, כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם, כי הכתוב פעם יכתוב המלה מלאה מבוארה , ופעם יחסר אות נעלם לאחז דרך קצרה , ואחר שידרשו טעם , למלאים ולחסרים, יורונו איך יוכלו לכתוב הספרים, ומשה כתב בלא וא״ו ״ד׳ ימלך״ (שמות טו יח), ומעתיק משלי , כתב בוא״ו ״תחת עבד כי ימלוך״ (משלי, ל, כב), ושנים רבות בין שניהם רק לתינוקות טעמיהם טובים הם , גם בפירושים הישרים אין צורך לתיקון סופרים ומתרגם התורה ארמית תרגם אמת, ובאר לנו כל נעלמת, ואם דלק במקומות אחרי מדרשים ידענו כי יותר ממנו ידע השרשים, רק חפץ להוסיף טעמים אחרים כי פשוטו יבינוהו אפילו הבוערים כמו ״עירה״ (ברא׳ מט יא) שלא תרגמו כבן אתון , ותרגום בני יבנון , ואתונו שער האיתון ובעבור הדרש דרך הפשט איננה סרה, כי שבעים פנים לתורה, רק בתורות ובמשפטים, ובחקים, אם מצאנו שני טעמים לפסוקים, והטעם האחד כדברי המעתיקים שהיו כולם צדיקים, נשען על אמתם בלי ספק בידים חזקים , וחלילה חלילה מלהתערב עם הצדוקים, האומרים כי העתקתם מכחשת הכתוב והדקדוקים, רק קדמונינו הי׳ אמת, וכל דבריהם אמת וד׳ אלהים אמת ינחה את עבדו בדרך אמת .

27חידת אבן עזרא

28חידה יפה זכה וצרופה. להחכם אבן עזרא. ובן מאיר נקרא:

29חברה במשקל השיר . והנני את דרכה אישיר:

30הבית הראשון תנועה ויתד וחמש הדלת ותנועה ויתד, וחמש תנועות, תנועות, ויתד וארבע תנועות זהו ויתד וארבע תנועות זהו הסוגר :

31ואחריו שלשה בתים קצרים, כל בית תנועות, ויתד וארבע תנועות, וכן דרך מתחיל ג״כ תנועה ויתד וחמש כל השיר עד תומו,

32ושׁמו בקרבו חתום בראש בתים הקצרים דוק ותמצא:

33אֶת דְבַר חִדָתִי שָׁמְעוּ נְבוֹנִים נִפְלָאוּ אַךְ דְעוּ כִּי כָל חַכְמֵי לֵב לְהַגִידָה לָאוּ :

34אַ ב בְּהָאֲדָמָה הוֹלִיד אַרְבָּעָה הָאַחִים .

35לֹא כְבֵדִים לֹא קַלִים לֹא יְבֵשִׁים לֹא לַחִים .

36בָ ם יְרוּצוּן אוֹפַנֵיהֶם וְהֵם שׁוֹקְטִים נָחִים .

37בָּם דְמוּת אַרְבַּע הַחַיוֹת בְּשַׁחַק נִבְרָאוּ.

38כִּי פְּעָמִים יִסָתְרוּ גַם פְּעָמִים יֵרָאוּ .

39רָ אֲתָה עֵינְכֶם עֵת נִרְאָה . דְבָרִי מַה נוֹרָא

40כִּי בּכוֹרָם לָקַח חֵלֶק וְשֵׁם רַב בִּבְכוֹרָה .

41גַם שְׁמוֹ נוֹסַף עַל שְׁנֵי וּבַסֵתֶר נִקְרָא

42הַשְׁלִישִׁי בִּשְׁמוֹ כָּפוּל חֲכָמִים קָרָאוּ .

43הָרְבִיעִי גַם כֵּן כָּפוּל בְּמִשְׁקָל מָצָאוּ .

44הַ בְּכוֹר זָכָר וּנְקֵבָה וְאָח שֵׁנִי אַחֲרָיו

45בִּנְקֵבָה הוּא וּשְׁלִישִׁי וְדַעְתּוֹ בִּזְכוּרָיו

46אֶת פְּנֵי הָרְבִיעִי זָכָר נְקֵבָה בַּאֲחוֹרָיו .

47מִדְיָנִים עוּשׂוּ בּוֹאוּ, וְאוּלַי תִּמְצָאוּ . שַׁאֲלוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבִלְתִּי תֶחְטָאוּ .

48מִ בְּכוֹר יִמָצֵא שׁוֹכֵן בְּגַלְגַלִים שִׁשָׁה .

49אַחֲרָיו יָבֹא הַשֵׁנִי וְלוֹ שֵׁם בִּשְׁלֹשָה

50מִשְׁכְּנוֹת הַשָׁנִים בִּשְׁנַיִם וְדִבָּתָם קָשָׁה .

51בַּקְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר הָאֱלֹהִים וּקְרָאוּ. יוֹם בְּרוֹא אָדָם אֵלֶה אַרְבָּעָה נִבְרָאוּ .

52מִסְפָּר הָרוֹבַע עַל אָחִיו בְּנוֹסַף יֵשׁ יִתְרוֹן .

53כַּאֲשֶׁר שֵׁנִי עַל רִאשׁוֹן יְהִי לְזִכָּרוֹן .

54סוֹד שְׁנֵי אַחִים תִּיכוֹנִים כְּרִאשׁוֹן עִם אַחֲרוֹן .

55מִשְׁקְלֵי הָאַרְבָּעָה אִם בְּמֹאזְנַיִם בָּאוּ . יִהְיוּ כָהֶם וּכְמוֹ כָּל נְשׂוּאִים יִשָׂאוּ .

56רֹאשׁ וְרֶגֶל וּזְרוֹעַ עִם גְוִיָה לְקַדְמוֹן

57גַם שְׁתֵּי צוּרוֹת לַשֵׁנִי וְאָחִיו כָּאַגְמוֹן

58הָרְבִיעִי כַּחֲצִי גַלְגַל וְהוּא בַּעַל הָמוֹן

59רַחֲצוּ עִם מֵי חָכְמַת לֵב בְּתוֹךְ מַיִם גָאוּ . אַל תְּפָרְשׁוּ אֶת חִדָתִי עֲדֵי תִּתְחַטָאוּ :