אבן עזרא על בראשית א:א

1בראשית חכמינו אמרו שהבי"ת נוסף כבי"ת בָראשונָה (בראשית י"ג ד'), כי נמצא "ראשונה יסעו" (במדבר ב' ט') ואילו היה טעמו כן, היה הבי"ת נקמץ בקמץ גדול וי"א כי בראשית לעולם סמוך והטעם בראשית הערב או הלילה או החשך והנה שכחו "וירא ראשית לו" (דבר' ל"ג כ"א) , וי"א שהבי"ת נושא (צ"ל נוסף) בלי טעם וטעמם שלא יעלה על לב שאין ראשית לשמים ולארץ ע"כ אמר בראשית , ולפי דעתי שהוא סמוך, כמו, "בראשית ממלכת יהויקים" (ירמי' כ"ו א') , ואל תתמה איך נסמך על פועל עבר והנה כן "תחלת דבר ד' בהושע ויאמר ד' אל הושע" (הושע א' ב') , קרית חנה דוד (ישעי' כ"ט א') והטעם יתבאר לך בפסוק השני ,

2ברא רובי המפרשים אמרו שהבריאה להוציא יש מאין , וכן "אם בריאה יברא ד'" (במדבר ט"ז ל') , והנה שכחו "ויברא אלהים את התנינים" (בראשית א כא) , ושלש בפסוק אחד, "ויברא אלהים את האדם" (בראשית א כז) , "ובורא חושך" (ישעי' מ"ה ו') שהוא הפוך האור שהוא יש , וזה דקדוק המלה ברא לשני טעמים זה האחד , והשני "לא ברא אתם לחם" (ש"ב י"ב י"ז) , וזה השני אל"ף תחת ה"א , כי כמוהו "ויבוא כל העם להברות את דוד" (ש"ב ג' ל"ה) , כי הוא מהבנין הכבד הנוסף , ואם היה באל"ף , היה , כמו "להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל (ש"א ב' כ"ט) , ומצאנו מהבנין הכבד , "ובראת לך שם" (יהושע י"ז ט"ו) , ואיננו כמו ברו לכם איש (ש"א י"ו ח') , רק כמו "וברא אותהן" (יחז' כ"ג מ"ז) , וטעמו , לגזור ולשום גבול נגזר , והמשכיל יבין :

3אלהים , אחר שמצאנו אלוה , ידענו כי אלהים לשון רבים , ושרש זה מדרך הלשון , כי כל לשון יש לו דרך כבוד , וכבוד לשון לועז שיאמר הקטן לנכח הגדול לשון רבים, ובלשון ישמעאל דרך כבוד שידבר הגדול כמו המלך בלשון רבים, ובלשון הקדש דרך כבוד לומר על הגדול לשון רבים כמו "אדנים" "ובעלים" , שאמרו "אדנים קשה" (ישעי' י"ט ד') , "ולקה בעליו" (שמות כ"ב, י') וכן מלת עליו, אליו, ועדיו , על כן יאמר הכתוב ברא , ולא בראו , ומדרך התושיה ידענו כי הדבורים יקראו שפה , בעבור שיראו שממנה יצאו , וכן נשמת האדם העליונה תקרא לב , והלב גוף והיא איננה גוף , בעבור היות הלב המרכבת הראשונה לה ובעבור היות כל מעשה ד' ביד המלאכים עושי רצונו , נקרא כן , ובפסוק "כי שמי בקרבו" (שמות כג כא) אבאר קצת סוד השם , ואל תשים לבך לדברי הגאון , שאמר , שהאדם נכבד מהמלאכים וכבר ביארתי בס' היסוד, כי כל ראיותיו הפוכות , וידענו כי אין בבני אדם נכבדים כמו הנביאים, ויהושע נפל על פניו לפני מלאך ד' והשתחוה, ואמר מה אדני מדבר אל עבדו (יהושע ה יד) , וכן זכריה ודניאל , ולמה אאריך , וטעם אלהי הצבאות , בטעם אלהי האלהים וטעם אלהים כמו מלך , ובני אדם המתעסקים במשפט אלהים יקראו כן , וזה השם תואר , ואיננו עצם , ולא ימצא ממנו עבר או עתיד , ואל תחשוב שהמלאכים הם מאש ורוח בעבור שנמצא עושה מלאכיו רוחות (תהלים קד ד) כי אין ככה דרך פשוטו , רק דבר דוד בתחלה על מעשה בראשית, והחל מהאור , ואמר עוטה אור , ואח"כ נוטה שמים, והוא הרקיע , והמים עליו , והאש והשלג והרוח, ואמר כי הרוח שלוחו של השם ללכת אל מקום שישלחנו , וכן האש ממשרתיו , ואמר יסד ארץ על מכוניה , וזאת היא היבשה , וכן כתוב , רוח סערה עושה דברו (תהלים קמח ה):

4וטעם את , כמו עצם הדבר , והוא סימן עם הפעול , כמו את השמים , ופעם יחסרוהו, כמו "אשר ברא אלהים אדם" (דברים ד לב) , ונמצא עם הפועל, כמו ובא הארי ואת הדוב (ש"א יז לד) , והם מתי מספר , ויהיה תחת עם , , ותחת מן :

5השמים בה"א הידיעה להורות כי על אלה הנראים ידבר , ולעולם לשון רבים ויתכן להיות משטרו משטר כל אחד ואחד , וטעם שמים גובה ומעלה , וכן בלשון ישמעאל שרובה על מתכונת לשון הקרש , ויש שמי השמים, ולא יתפרדו, כרחים , וצהרים , ואנשי המדות יבינו אלה הסודות , ויאמר הגאון כי הארץ כנקודה והשמים כחוט הסובב ואחר שאלה שניהם נבראים, יהיו כל אשר בתוכם נברא כמים וכאש ואחרים אמרו כי המים בכלל הארץ והרוח בכלל השמים ולפי דעתי, כי אלה השמים והארץ הם הרקיע והיבשה , כי לא נברא ביום אחד, כי אם דבר אחד , בראשון האור ובשני הרקיע ובשלישי הצמחים, וברביעי המאורות ובחמישי ובששי נפשות החיות, והמזמור הנזכר לעד , ולא יתכן להיות הקו הסובב קודם הנקודה, או הוא קודם הקו על כן אמרו שנבראו השמים והארץ בפעם אחת , והעד "קורא אני אליהם יעמדו יחדו" (ישעי' מח יג) , וזאת העדות איננה ברורה, בעבור שפירוש הפסוק איננו כן, כי איך יאמר אליהם לאשר אינם , ואיך יקרא תהו, רק פירושו אני בראתים, ובעת שאקראם יעמדו יחד לפני שניהם כעבדים לעשות רצוני , כטעם "דברך נצב בשמים" (תהלים קיט פט), ואחר כן הזכיר הארץ , ואמר אח"כ כי גם המה יעמדו לעשות משפט שיצום :