אגרת שמואל על רות ב:יב

1ישלם ד' פעלך וגו' הכתוב הזה יתפרש בדרך תפלה או בדרך הבטחה יהיה שכר אם על החסד אשר עשתה עם חמותה כמבואר אמר ישלם ד' פעל' ואמר מלת ישלם להודיע ולרמוז אלו מה שאמר הכתוב מלוה ד' חונן דל הוה ליה כאילו הלוה אותם המעות להשי"ת ולכן השי"ת גמולו ישלם לו כאילו הלו' לו י"ת והאל י"ת משלם את חובו וז"ש ישל' ד' פעלך כי מה שהתחסד' עם חמותך הוה ליה כאילו הלוית לש"י והוא ישלם פעלך וכנגד מה שאמר ותעזבי אביך ואמך שהוא עזיבות הע"ז כד"א אומרים לעץ אבי אתה על זה ותהי משכורתך שלמה כלומר שכר הרבה שאין לו הפסק כלל מעם ד' אלהי ישראל כלומר בעולם הבא להיות נהנה מעמו ממש וכענין שאמרו צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה וזה על אשר באת לחסות תחת כנפיו ונתגיירת בלב שלם ובנפש חפיצה מבלי פנים חיצונית כלל רק לחסו' תחת כנפיו י"ת:

2א"נ הפליג לדבר בשבחה שכמעט זכותה גדול מזכותו של אברהם אבינו ע"ה שהיה ראש לכל הגרים ולכן אמר ותהי משכורתך שלימה כי אף אם נאמר שזכותו של אברהם אבינו יחסר בהמשך הזמן ע"ד מ"ש ז"ל תמה זכות אבות עכ"ז זכותך ומשכורתך לא יחסר לעולם אלא לעולם תהיה משכורתך שלמה מעם ד' אלהי ישראל והטעם לפי שלך יתר שאת על אברהם אבינו לפי שאברהם אבינו לא בא מאליו עד שהקב"ה אמר לו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך ואז עזב את אביו ואת אמו על פי מאמר האל ית' אמנם את באת מאליך לחסות תחת כנפיו וזהו אשר באת לחסות תחת כנפיו כלומר באת מאליך לחסות תחת כנפיו ומה גם אשר נעמי הפצירה בה שתשוב אל עמה ואל אלהיה והיא לא שמעה בקולה אלא באה לחסות תחת כנפיו ית':

3אי נמי בהיות כי גמילת חסדים היא אחד מהדברי' שאדם עושה אותם אוכל פירותים בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא ולכן על החסד אשר גמלה עם חמותה אמר לה והיה שכרך כי ישלם מפעלך ותאכל הפירות בעולם הזה והקרן יהיה שלם וישאר קיים לעולם הבא וזהו שאמר ותהי משכורתך שלמה לעולם הבא כל הקרן בשלימות מעם ד' אלהי ישראל אשר בזה הגמילות חסדים שעשית זכית אשר באת לחסות תחת כנפיו שתזכה להיות לחסות לעתיד לבוא תחת כנפיו ית' והמלך ברחמיו יסתר אותך ותחסה בסתר כנפיו ובסתר אהלו לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו ותזכה להיות בישיבה עליונה תחת כנפי השכינה:

4ומצינו במדרש שהפליגו לדבר בשכרן של גומלי חסדים ואמרו בא וראה כמה גדול כחן של צדקה וכמה גדול כחן של גומלי חסדים שאין חסין לא בצל שחר ולא בצל כנפי החיות ולא בצל כנפי כרובים ולא בצל כנפי שרפים אלא בצל מי שאמר והיה העולם שנאמר מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון עכ"ל:

5והנה ראיית הכתוב מובנת כפי פשוטה אמנם נרחיב ביאורה עם ביאור הכתוב הקודם שרצה להפליג לדבר בגדולות צדקתו וחסדיו ית' עם בריותיו ואמר צדקתך כההרי אל כלומר שהיא רבה וגדולה כהררי אל ההרים הגבוהים ומשפטיך תהום רבה כלומר להיות כונתך לעשות צדקה וחסד עם כל בריותיך לכן כן הדינין תקיפין וכל המקטריגין אתה משליך אותם בנוקבא דתהומא רבה וזה שאמר משפטיך תהום רבה כלומר כל הדינין תקיפין אתה משליך אותם בתהום רבה ובזה אדם ובהמה תושיע ד' כלומר בין האדם החשוב והצדיק ובין האדם אשר נחשב כבהמה והוא הרשע את כולם תושיע ד' במדות רחמיך וחסדיך כי אין שטן ואין פגע רע שיקטרג עליהם ואמר עוד מה יקר חסדך אלהים כלומר אין ערך ודמיון לחסידך שאתה מתחסד עם בריותך ואין סוף לחשיבות חסדיך כמה וכמה הוא יקר ויעיד עליו הגמילות חסדים של בני האדם כי בני האדם המתדמים אליך להיותם גומלי חסדים והיה שכרם בשכר החסד שעשו כי בצל כנפיך יחסיון בצל מי שאמר והיה העולם וגם ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם ואם החסד של בני האדם כ"כ יקר וגדול כי משכרו יודע יקר תפארת גדולתו וזה עם היות שחסד בן אדם להבל נחשוב בערך חסדו ית' א"כ מזה יודע מה יקר חסדך אלהים וז"ש ובני אדם בצל כנפיך וגו' והוא כלומר ובני אדם העושים חסד וגומלים חסדים זוכים אשר בצל כנפיך יחסיון א"כ זה לעד ולאות אשר מה יקר חסדך אלהים וכדאמרן: